העולם שלי סובב סובב
התאריך מתחלף, הימים נעלמים.
העונות מתחלפות, אנשים מתים אנשים נולדים.

אבל את החותם שהשארת בי, נחרט לנצח בליבי.
העולם סובב סובב, והחיים מתקדמים.
אך איפה שהוא באמצע, ליבי נעצר.

החיים בלעדייך הם כמו תיקתוק שעון ולא יותר.
אין רגש, אין תחושה. רק תיקתוק שעון.
נשימות.

אני קיים, שורד, מתבלבל.

החיים ממשיכים בכיוון הזרם הדפוסי המתבקש.
ואני, ליבי עצר מלכת, עם הגשם הראשון.

ומאז עונות התחלפו חורפים עברו
עידנים עברו מאז.

וליבי קפא בזמן, החסיר פעימה שלא ניתן להשיבה.
המודעות, היא אשר מובילה אותי הלאה.
המודעות ולא יותר.

כישוף אסור הפלת עליי.
כישוף ללא מרפא.

ליבי החסיר פעימה בשבילך, פעימה שלא ניתן להשיבה.