נשים, כבישים ומה שביניהם...

אז גלשתי לצומת ככה בעדינות, כאילו מורה הנהיגה שלי יושב לידי
ומסמן איקס אדום על כל שגיאה. מסתכלת שמאלה בזהירות, יופי
הצומת פנוייה אפשר להיכנס... באמצע הבחנתי במכונית לבנה מתקרבת
לעברי, האטי. אישה מבוגרת במשקפיים כהים סימנה לי עם הראש מן
סימן מוסכם בין נהגים, סימן שמקביל להבהוב אורות כשהנהג שמגיע
מולך מסמן כדי שלא תיפול לרשתו של מנאייק נעלם, סימן שאמר לי,
"ילדתי הצעירה את יכולה להמשיך לנסוע". מה שהיה ברור לי, כנראה
לא היה ברור לאישה הזקנה. ברגע שלחצתי על דוושת הגז, בוטלו
החוזים והסכמי השלום ומסיבה כלשהי גם שלד העצמות במכונית מימני
לחצה על אותה דוושה בדיוק.

עכשיו, קוראים יקרים שאלה לי אליכם:
מדוע לחצה הזקנה על דוושת הגז?
א. היא התבלבלה והתכוונה בעצם ללחוץ על הברקס
ב. היא בעלת נטיה להתאבדות
ג. היא הגיעה מארץ רחוקה ששם, כאשר עושים כן עם הראש בעצם
מתכוננים ל... לא.
ד. היא אישה

את תשובותיכם תוכלו לשלוח למערכת ולזכות בסוף שבוע זוגי
בקפריסין.

ועכשיו ברצינות
אם משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות, למה משרד התחבורה
לא יכול לקבוע שהאישה מזיקה לבטיחות. ולכל מי ששוב מתרעם ולא
מבין למה בחורה כמוני כותבת דברים שכאלה מוזמן לקרוא את המאמר
הקודם שלי ולהסיר ספקות. (לא, אני לא לסבית..)

אז למה נשים נוהגות כמו... נשים? בהתחלה האשמנו את המחזור
החודש. אחחח, הווסת הזאת שתמיד מוציאה אותנו לא אשמות. אין לך
כוח לסקס הערב..."מותק אני במחזור", את עצבנית "מאמי אני
במחזור"  עשית תאונה "מה אתה רוצה שאני אעשה אני לא
מרוכזת...אני במחזור". אין ספק, תירוץ טוב!
בארץ 3 מליון נשים (בערך), מתוכן לחצי אין רשיון נהיגה (קטנות
מדי, מבוגרות מדי, לא הספיקו וכו'), סה"כ מליון וחצי נהגות. ¼
מהן נמצאות במחזור ברגע נתון, מכל החישובים הנ"ל יוצא שכל יום
נמצאות על הכביש 375 אלף נשים עצבניות, לא מרוכזות, לא מרגישות
טוב, בדיכאון! יש שם מישהו שמוכן לקחת אחראיות על זה???  

נשים תמיד, אבל תמיד בטוחות שאם הן עושות טעויות, יסלחו להן.
מכאן, שזה בסדר להיכנס לאין כניסה, כי יסלחו לי, שזה בסדר
לעבור נתיב בלי לאותת, כי מי יכול לעמוד מול חיוך כמו שלי, שזה
בסדר ללחוץ חזק על הברקס שנייה לפני שהרמזור מתחלף, כי כשגברים
רואים חצאית הם שוכחים הכל.

(הקטע הבא אינו מתייחס לנשים שבשבילן טיפוס הרים והשתתפות
ב"מבצר" הם סם החיים). סיבה נוספת למה שהופך נשים לנהגות לא
טובות (בלשון המעטה כמובן) הוא הפחד!!! (ואני לא מתכוונת לפחד
של הנהגים שמסביבה אלה לפחד שלה עצמה). מגיל קטן מלמדים אותה
שמכוניות זה לבנים ועדיף שתשחק בברביות. ואז, כשמגיע היום והיא
עולה לרכב של מורה הנהיגה קשה לה עם זה. אז היא מקרבת את הכסא
הכי קרוב שאפשר ללוח השעונים (ומצמצמת את מרחב הראיה שלה),
נוסעת עם הנד ברקס מורם (למקרה שתדרדר בירידה) וחונה קילומטר
וחצי מהמקום (כדי לא להסתבך בחנייה).

אז לפעמים היא נוקטת בעמדת הלא מתמודדת, לפעמים בעמדת ה"אופס
סליחה" ולפעמים בעמדת ה"אתה אשם". בכל אחד מהמקרים יש קורבנות.
אז מה הפתרון?
אוטובוסים
מוניות
טרמפים
בטוח לאישה ובטוח לסביבה.

נ.ב. בפרק הבא - נהגי מוניות, מי נתן להם רשיון???