על "חמור קופץ בראש", על  "punk'd"
(משודר באמ.טי.וי, משתתפים: ג'וני נוקסוויל, כריס ראאב, כריס
הימסלף)

גמד, שרץ ברחוב, לבוש בבגדי אומפה לומפה, זה דבר מצחיק.
אנשים שקופצים לתוך קקי, זה דבר מצחיק.
אנשים שאוכלים את הקיא של עצמם ומספרים בדיחות רקטום, זה דבר
מצחיק.

כל אלו אינן הנחות היסוד שהרכבתי, כלל וכלל לא... מדובר בראיית
העולם הדוחה, יש לציין, הוולגארית משהו שעומדת במרכז הסדרה
"jackass", שמשודרת בערוץ המוסיקה מלונדון. אז כנראה שאני
וולגארי. מה לעשות, יש סדרות ותוכניות שאני אוהב וקצת מתבייש
להודות שאני אוהב. קצת הרבה. אני מסוגל לברבר שעות על יצירות
שאני אוהב ויש בהן עומק פילוסופי, אבל לרוב כשאתוודה על אהבתי
לסדרה כזו, או לסרט כמו "אייס ונטורה", יהיה משהו נבוך בטון
הדיבור. וזה נכון, מדובר בסדרה שהיא תת-רמה, עלבון
לאינטיליגנציה, חולנית, נמוכה ו... באיזו שהיא דרך מעוותת, זו
סיבה מספיקה בשבילי לאהוב את הסידרה... כנראה שאני עדיין ילד
קטן, שאוהב בדיחות פיפי קקי. חוץ מזה, תת-רמה או לא, התחושה
שזורמת ממשתתפי הסידרה, היא שלא מדובר במהלך רייטינג נצלני
ונכלולי... הם מסתובבים להם בדרכים, עם חיוך גדול על הפרצוף
ועושים רושם כאילו שהם אוכלים חביתות קיא בשביל הכיף ומנקבים
את ישבנם בפירסינג כי זה מצחיק אותם, מה שמעביר תחושה אמיתית
של הנאה מהשטויות המטומטמות הללו...

בנוגע לסדרה השנייה שציינתי, מדובר בסדרה שהמנחה שלה הוא אשטון
קוצ'ר, הילד הדביל מ"מופע שנות ה-70". לא מדובר בשינוי דרסטי
מהתסריט של פיספוסים עם ה"אההההההההה...." סתם סדרה שגרתית
ומטומטמת, לפעמים מצחיקה, אפילו לא מספיק מטומטמת בשביל להקדיש
לה עוד מילה, או דקת צפייה.