הגריפון האחרון / תזמון מחורבן |
כשהבנת שאני המושלמת בשבילך
היה מוקדם מדי.
כשהבנתי שאתה המושלם בשבילי
היה מאוחר מדי.
כשאני כותבת עלייך הכל מתערבל
ותמיד נוסף לראשי מישהו אחר.
למרות שאסור לי
אני חושבת עלייך בלי סוף.
אתה לעולם לא מפנה זמן
וכבר לא שומע ממני כלום.
גם כעת כשהשיר עלייך
חושבת אני על כולם מלבדך.
עד מתי נמשיך רק ידידים להיות
ומתי נבין כבר ביחד אנו צריכים לחיות?
אצלנו, יקירי, זה אף פעם לא מתוזמן
אנחנו תמיד מתפקששים אחד עם השני וכשמבינים מה קרה כבר מאוחר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|