מוקדש לכל מי שאי פעם נאלץ לחיות בפחד מהסביבה שלו או
מעצמו.

היא נכנסת לחדר הלבן, מלווה בהוריה - גבר בגיל העמידה, בעל
מראה רציני ואדיש, ואישה לחוצה וחיוורת שהחזיקה את ידה של ביתה
הקטנה. היא לא אוהבת את הצורה שבה הם מסתכלים עליה.

"...מהתבוננות ראשונה בממצאים, מצטיירת תמונה מורכבת ביותר של
נערה בתחילת גיל ההתבגרות המתמודדת עם עומסים פנימיים רבים
ואשר נמצאת במצוקה רגשית חריפה ביותר."

ראשה מורכן, ושיערה הארוך, שחור כפחם, מכסה את פניה.
אני יודעת איך אתם מסתכלים עליי. תפסיקו.

"לצד כישורים קוגניטיביים טובים ביותר (של תפיסה, חשיבה
וזיכרון) הבאים לידי ביטוי בעיקר בסביבה מובנית וברורה נמצא כי
היא נתונה בדיכאון חמור המלווה בדימוי עצמי נמוך ופגוע,
בתחושות של ייאוש וכאב המתבטאים בסיכון אבדני. תפיסת העולם שלה
שלילית, היחסים הבין אישיים נחווים כמאיימים, כלא מכילים
ומספקים ובעיקר כחסרי אמון. ניכרת בתוכה תפיסה חשדנית ביותר
כלפי הסביבה האנושית לצד כעס רב."

היא שומעת צעדים מרחוק, ומרימה מעט את עיניה בחשש. דרך קווצות
השיער החלקות שמסתירות את רוב שדה-ראייתה, היא מבחינה בשני
אנשים המרחיקים את הוריה ממנה. היא לא מתרגשת. היא אף פעם לא
מתרגשת. לא על פני השטח, בכל מקרה. אם כי, הריחוק מהם מוכר לה,
ובאמת שכבר לא מזיז בה דבר. היא למדה לחיות בלי תמיכה, שחרור,
או קשר מכל סוג שהוא. היא למדה לחיות בלי אנשים.
היא אפילו למדה לאהוב את זה.

"לכך מצטרפת פגיעה בכוחות האגו שלה, שאינם מגובשים וחזקים
דיים ואינם מאפשרים לה וויסות והתמודדות יעילה עם הלחצים
הפנימיים והחיצוניים העומדים לפניה. כך שבמפגש עם עולמה הרגשי
היא מוצפת, מאבדת מרחק וניכרת נסיגה בולטת בתפקודה הבאה לידי
ביטוי בפגיעה ניכרת באבחון המציאות, בשיפוט ובתהליכי החשיבה
שלה."

היא למדה לחיות בלי רגשות. היא למדה להיפטר מכל מה שהיא לא
הרגישה בו צורך, שהיה בה. וזה כלל את כל מה שהפריע לה לחיות
כיצור. הרי ברור שהיא לא אדם רגיל - לאנשים רגילים, הרי, יש
זכויות. זכות לפרטיות. זכות להגנה, על גופם ורכושם.

"על רקע ממצאים ראשונים אלה ברור שמצבה הרגשי הנו מדאיג וכי
המצוקה בה היא נתונה עלולה לפגוע בהמשך התפתחותה הרגשית
ובארגון האישיות שלה כאשר התנהגותה במציאות רק מחזקת את כיוון
הממצאים."

אני מרגישה כמו אסירה.
כל מה שאני רוצה זה לצאת מכאן.
כל האנשים האלה רק מפריעים לי.
הם לא מבינים... הם לא מנסים אפילו... הם לעולם לא יבינו איך
זה מרגיש.
הם לא יודעים איך זה לחיות כשאתה קרוע בינך לבין עצמך.
הם לא.

"מצב זה מחייב התערבות טיפולית מיידית ואינטנסיבית במקביל
להערכה ותמיכה פסיכיאטרית.
להערכתנו, במסגרת הקליניקה, לא תוכל לקבל את המענה הטיפולי לו
היא זקוקה ולכן מומלץ להפנות אותה למסגרת טיפולית בבריאות
הנפש."