|
ובשער הניצחון,
עומד ילד עם תת-מקלע
בן שתים עשרה שנים הוא
וכבר לוחם בשורות מדינה
מטרה מקודשת ישנה
אך הוא אותה לא יידע
בדגל מנופפים אנשים צמאי דם
ונדמה שהדם נחל את מקום
היזע והדמעות
ובצלו של חורף אפלולי
תישבה היא את לבו לעולמים
בקסמה הבלתי נלאה, של גזענות
ובהורגו בפעם הראשונה
ירגיש את העוצמה הטמונה
בשלושה קילו וחצי של מתכת וסגסוגת
הנה השתנה מסלול חייו
מן הקצה אל הקצה
לא עוד ילד שעשוע
אלא נער לוחם
לא עוד רובה צעצוע
אלא אש חיה שגונבת חיים
והילד סופג אבדה גדולה
כל עינוגי הילדות נגנזו ממנו
החופש מחוסר הדאגות
כחלק בלתי נפרד מהוואי גדילה,
אותו - הוא לא יזכה לחוות
כי ויתר על פרק הזמן הזה
ברגע בו אחז את הרובה
ומילד תמים יגדל הוא
לא לאהוב, אלא לשנוא.
-- יולי 1994 -- |
|
למה תמיד אני
רואה סלוגנים של
קוטרים שבוכים
שאף פעם לא
מראים את
הסלוגנים שלהם,
אבל דווקא את
שלי- היפים
והמושקעים, אתם
יודעים עם
החרוזים
והמטאפורות
המגניבות על כמה
שהבמה דומה
לגבינה צהובה
בליל קיץ אחרי
שלא אכלת פיצה
שבוע שלם ואיך
כולנו כמו נמלים
אדומות שהולכות
בעקבות הירח
בלילות הקיץ כי
הוא כל כך דומה
לגבינה צהובה,
אוח כמה שהירח
דומה לגבנ"ץ
...
אז רק את שלי אף
פעם לא מראים!
יאללה יאללה.... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.