|
לעולם. זה רק עד שיגמר העולם.
ולעולם שלי זה יקרה
עוד בימי חיי.
אז מה זאת לעולם?
ומי מנצח בנצח?
ואם הנצח לא יגיע
מי יפסיד? בטח לא אני.
ותמיד היה פעם סטייק
שתמיד נגמר בסוף. עד הסוף
ומה זה לאסוף
את כל הניירות המקומטים מהרצפה
וליישר בקלסרים ולמיין במגירה?
מה זה ללכת ולשוב
לשכב לקום לצאת לדרך
משובצת דיו סתרים?
מה זה לגרד מילים שנדבקו לסוליות
כמו מסטיקים ירוקים
לנצח לתמיד ולעולמים.
(במקור בלא כותרת) |
|
|
אני לא סוטה,
אני סתם חומד
לצאן!
חרגול מדגים את
שליטתו
האבסולוטית
במילה הכתובה,
לבועז לא נותר
אלא לקנא
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
נמסר שאין הוא
מקנא בכלום
במיוחד לא בשום
דבר ממשפחת
החרגוליים. כוחו
של מחנה החרפרשץ
גדול הוא אך
כאין וכאפס
לעומת כוחה של
הבמה החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.