אילים אזבח לך, מריאים וכשבים
על מזבח נשמתי הזעיר.
היותרת אקריב ואשה אעלה,
לריח ניחוח יהיר.
התקבלי הקרבן? כזאוס האב,
אף כהרה רבת המדון,
כאל עברי המאהב בעצמו,
אם כבעל פעור או דגון?
לא אשית לבבי,
לא אזנה לאחרת
לא אדע כי ישנה שניה.
עד ברוח שלוה
תחיכי אל פני,
ואדע - רצונך זה היה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.