את יופייך אלכוד בלאט
ואין הוא זה הרואים כולם
אלא זה הנסתר מעינם.
בנפשך, בחכמתך
בדבקות בדרכך
במתיקות, באהבה
בידיעה שלווה
איך לתת ואיך לקחת,
את פרודה מערמת השחת.
ומבוך שלם בך יש
מתרעם ומתרגש
את ים של רוגע עם קציפות
של צער עם שמחה
של פרגון עם תוכחה
ושולטת בם ביד רמה.
את ודאי אינך יודעת
מהו התואר הנכסף הזה
ומה הוא בתוכו צורר
אך הוא אותך הולם.
בין כל הקהל הנרחב הזה,
את עומדת ניצב
וכולך טהורות קדושה
את אישה,
את אישה.
-- פברואר 1996 -- |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.