רק הרוח לוחשת,
וזורמת כאן,
הכל כה שביר,
וכל-כך מסוכן,
ואני בפינת החדר, בחושך.
ושקט כאן כל-כך,
והאוויר כה רך,
עוד דמעה מלטפת,
עוד רגע של שקט.
ובדממה הסוערת
לא תשמע אותי צועקת,
ברוח, בשלווה,
לא תראה אותי נחנקת.
אני נופלת ואני מתרסקת,
הכל נבלע בצלילים של השקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.