א. י. ל. / שיר פרידה לאהובה |
והעולם נמלא במים
הטללים נופלים על שערך
טיפות של אור ומים.
אני מביט וכבר אינך נמצאת,
חלפת, עזבת, הלכת כבר אל אחר,
פרשת כנפך, עלית למעלה ונדמת,
השארת אותי בלי קול ובלי תחושה של אושר,
אני נטול חוכמה... וגם מילים
בודד אני כאן בלעדייך.
ואיזה מוזה את היית
נטף ממך היופי
היית כה בהירה במילותיך.
עכשיו, עכשיו נשארתי בלעדיך,
נטול לומר את שהלב מרגיש
ובלי תקווה להיחרת אל בין עךי היסטוריה
אשר קורצים לי מרחוק בהפליגם לדרך
בלעדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|