ובקצוות נוטות מילים להתמהמה
להשתנות ולקבל צורה
לעוף אל-על.
ומשמעות של ממש חשבת אודותיה
עולה מתוך הכלום ומקבלת את צורת השיר
שבו הטבעת את יגונך מבלי לחשוש
והמילים רצו, זורמות מתוך העט
ונשפכות לדף, היד כבר שכחה מרגוע מהו,
וגם לדיו איני רואה שום סוף
והוא זורם כנחל... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.