אז נסעתי,
וגם את.
זה לא אומר שמתתי,
טוב,
כך לפחות את אומרת כול הזמן.
אבל את יודעת מה באמת?
מה באמת אני מרגיש?
אז כן,
בשבילי אני מת!
ובשבלך?
אני בטוח שאת מרגישה את אותו הדבר,
כבר כול יום אנחנו מתרעים
ואף פעם לא ראיתי אותך,
לא את קולך ולא את מבטך,
לפי דעתי את מפחדת.
אני מפחד להתגעגע איליך
כי אז באמת אמות,
אבל כול יום שאני שומע את מבטך
אני מתגעגע
ומת.
את מצליחה להבין?
ברור שלא!
למה אני בכלל מנסה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.