נעימה הידיעה
להרגיש
באדם אחד, נפש
הנכונה לוותר על
שאינו מובן
מאליו, על
חיים, ביטחון,
קורת גג וגפיים
תומכות בדמות נפשות לה,
פעם אחר פעם -
נכונה ללכת איתן כנגד
הכוח המניע אותה
קדימה, שמייצב
אותה על הקרקע
אחורנית
(עניין של השקפה)
נכונה להיכנע ליצר
הטוב לרע
(עניין של השקפה)
רק בכדי לזכות
ולו רק פעם
יחידה נוספת, אולי
אולי הפעם
למבט
חזרה.
(לפעמים המודעות
מכריעה בה.)

ולדעת.
לדעת במעלה גו שדרה,
במורד צווארך, בכבדות כתפייך
מגושמת
שהגשם הראשון
(בעת שאת האטת,
והוא מצידו האיץ)
מטר רציף, עקבי, תופף מדרכות
אם אחד עומד
כך,  הגשם
הראשון נוזל בו, (ניתץ
לחי חמה, מצח
מבט מקורזל
שפה תחתונה
לוקקת טיפה רוויה אבק)
הלחות נוזלית נרגשת
הדבר היחידי, לעזאזל
שיוכל כעת לאחוז בשתי זרועות
לעטוף לנסות
לחבק בעוד חלל
נמלא בחום הידיעה - שבך
שלא החיבוק
לא הגשם הראשון
ימלאו את שאר החלל
שהכוח המואץ ההווא
היווה עבורך.
ולמרות ועל אף תמלמלי
לך דומעת, מכורבלת
"מעולם לא הבטחתי
תכולה של חיבוק ממלאה
ואינה אלא חלל"