אמיר עצמון / שיר ריק |
של האדם
ובעובדת בדידותנו
מסתמן כשל מסוים בתהליך המגע
עם האוכלוסייה הפוטנציאלית
של מפיגי הבדידות הנ"ל.
מבחינת האמצעים העומדים לרשותנו,
עולה
כי הפנים נכשלות לומר את
המבקש להיאמר. הידיים נאחזות
רק באיתן ובקשה. הלב
בייאושו, שולף מילים ריקות כל כך
שהן מובנות בנקל ע"י כל החולף.
אולי הגוף, בפרפור מתוק מריר ומתפתל
זוכה עוד לחנם של אחרים
באור המקוטע של הצער
ולחינם. הנפש אינה חוצה עוד
את האזור המפורז
של נהר העור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|