יואב גרויסמן / מגע |
הייתי איתך לא חשבתי על עוד.
בשבי קסמיך נפלתי ועוד,
רגעים מדהימים כך בלי סוף, כך בלי סוף
הלילה חשבתי מחשבות עדינות,
כל תזוזה, שהרגשתי קירבה אותי עוד.
הנחתי ראשי על ברכיך,
כמו נצמד כך לאיזה אביר.
אדמה לא תזוז תחתיך
התמזגות עתיקה וסדוקה,
מנגנת צלילים מוכרים.
כל מיתר ומיתר בגופנו,
יתכווץ למגע שפתותנו
ונשלך את הגל האדיר,
עם ציפור אהבה שתשיר,
בנפנוף כנפי העובדות
לא אדע אהבה שכזאת!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|