|
הנפש ישבה לה באי נוחות
הנפש צמחה והגוף רצה למות.
דרכי מסתור עמוסי אפלה
הכאב והסבל ביקשו מנוחה.
את מה שנפשך ראתה לא אדע
רק מבט עינייך יעיד מה נפלא
תחילת המסע אל היעד הבא.
ברוכה את אל מרחבי הזמן והיקום
עטופה באהבה שאינה דורשת כלום.
מעתה ועד עולם
שיעור הסבל שלך תם ונשלם. |
|
|
מי זאת הלא
תמניה בכלל
הזאת?
מה אכפת לי אם
היא לא תמניה?
העיקר, היא
חושבת שאני
יפה?
מיכלי תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.