[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








8:32 - פז'ו 205 מודל 92 אדומה

אני דפוקה. אני פשוט דפוקה!
דווקא היום הייתי צריכה לצאת באיחור לעבודה? אסתר תהרוג אותי
שאני משאירה אותה בבוקר לבד, אין לה מושג עדיין מה לעשות. רק
חסר לי שיובל יגיע מוקדם ויתחיל לבקש ממנה לסגור לו פגישות,
אין לה שמץ של מושג איך להשתמש ביומן. היא בחורה חמודה, אבל
קולטת לאט, אחרי שבוע היא הייתה צריכה ללמוד להסתדר כבר לבד,
חשבתי שאני כבר אוכל לבוא בתשע ולישון עוד חצי שעה. אלוהים
יודע כמה אני צריכה את החצי שעה הזו. יובל אמר לי בחודש הראשון
להגיע בשמונה וחצי, לא להשאיר אותה לבד ואני דפוקה, ממש דפוקה,
הוא בטוח יגיע היום מוקדם ויחפש אותי, הוא לא יכול בלעדי.
הייתי חייבת לצאת אתמול, ממש חייבת. מטומטמת, כן, כזו אני. למה
שהוא בכלל ישתין עליי? עוד לפני שהקפה הגיע כבר קלטתי שהוא לא
מעוניין. מה יש לבחור מוצלח ומוכשר כמוהו לחפש עם בחורה רווקה
בת 32, הרי משהו בטוח לא בסדר איתי. למה התאמצתי בכלל?
התקלחתי, התאפרתי, שמתי את השמלה שקניתי שבוע רק לכבודו אחרת
היא פשוט הייתה נרקבת בארון. תסעו כבר! למה לא זזים?. וצביה
עוד אומרת לי, אל תדאגי זה לא יפריע לו הגיל שלך, הוא מחפש
בחורות בשלות, כאלו שכבר יודעות מה הן רוצות. כן, בסדר, רק אני
יודעת מה אני רוצה מהחיים שלי. רציתי להגיע היום בזמן לעבודה
וגם בזה אני לא מסוגלת לעמוד. הייתי צריכה להגיד לו לא אתמול
כשהוא ביקש שנצא מאוחר. לא, הייתי צריכה להגיד לו שלא מתאים
לי. לא עכשיו בכל אופן. זה היה כישלון צפוי מראש. איך הוא שיחק
אותה ג'נטלמן עד הסוף, בן-זונה, ישב ודיבר אותי, שאל אותי על
החיים שלי, כאילו שהיה לי מה לספר לו - מזכירה רווקה בת 32
שעדיין מחפשת את עצמה והוא בשלו, ממשיך כאילו לא אכפת לו,
כאילו זה בכלל לא משנה לו ואני הבחורה שהוא תמיד רצה. מסתכל לי
בעיניים כשהוא מספר את הבדיחות הציניות שלו ומחלק לי מחמאות.
כן, בטח שזה הצחיק אותי, זה לא הפריע לו אחר כך לתת את אותו
מבט למלצרית כשביקש את החשבון. הוא גם שילם אותו, הוא כזה
מקסים. אבל אין סיכוי שהוא יתקשר, גם לא באלף שנה. הייתי
מתנשקת איתו אם הוא רק היה יוזם, היו לו שפתיים חלומיות, אבל
הוא כזה מניאק, אמר רק לילה טוב, נורא נהניתי איתך, נשק לי על
הלחי והביט איך אני יוצאת החוצה, מתרחקת. לא, הוא לא ראה אותי
בוכה ליד דלת הכניסה, הוא כבר הספיק לנסוע. לא בכיתי בגללו,
הוא כמו כל הגברים, למה שאני אבכה בגללם? לא מגיע להם בכלל. לא
מגיע לזבלים האלה כלום.
למה הפקק הזה לא מתקדם קיבינימאט?
הי, הי מי מצפצף לי? מה עשיתי עכשיו, לאן אני כבר יכולה
לנסוע?
אני חייבת לזכור להודות לצביה.





8:36 - מכונית אחת מאחור -  ב.מ.וו. 530 מודל 2002 שחורה

אופס. זה כנראה הצופר אז איפה הדפוקים האלה שמו את המתג של
הרדיו?
רגע, בוא ננסה את הכפתור הזה. הזיכרון שלי יהרוג אותי יום אחד,
רק אתמול הסבירו לי בסוכנות איך עובד הרדיו. אמרו לי עם המתג
שעל ההגה, הקטן מצד שמאל, אבל זה רק הצופר. איפה הם שמו את
הכפתור של הרדיו? הופה! זה זה? לא, זה הוישרים, שניה אולי
פה...כן. מה זו הנורית הכתומה שנדלקה לי כאן בפנים? לא, זה גם
לא. אני נראה כמו איזה טירון באוטו הזה. אם דוד רואה אותי ככה
הוא ישר מתחיל להסתלבט. אני אראה לו מה זה לנקניקיה הזו, הוא
יגיד לי, לסמי בן לולו שאני אפס?! בטח הוא מכיר עוד אנשים
שיכולים להיכנס לכל סוכנות מכוניות במדינה, לשים שם את שווי
הבית שלו בדולרים, במזומן ולצאת משם עם אוטו חדש. איי ואיזה
אוטו! לא יודע מה חיפשתי עד היום עם אמריקאיות, אין כמו
ב.מ.וו, וואלק זו קלאסה אחרת, זה אוטו מהסרטים בדיוק כמו של
ג'ימס בונד, בכלל לא צעצוע, בלי שטיקים בלי אעוונטות. זה אוטו
אוטו. נוסע חלק כמו טוסיק של תינוק מרוח בשמן. רק אם הייתי
יודע איך מדליקים פה את הרדיו המחורבן. דוד קרא לי אפס? אני
אפס??? שיראה לי עוד אחד שעלה עם אמא ושבעה אחים לארץ וגידל את
כולם בשכונה של פחונים מזויינים, אבל סיים בגרות, השתלם בבניה
ונהיה קבלן גדול שבונה שכונות לזוגות צעירים, שיכונים
לאוכלוסיה מבוגרת, תורם לקהילה, מקושר חזק בעירייה, חבר קרוב
של שלושה חברי כנסת ושם הכי הרבה כסף בבית כנסת להרים את ספר
התורה בכל שמחת תורה. דוד, אתה אפס. אתה לא אפס, אתה זבל, קקה
של בנאדם, כזה קטן. ככה להגיד שאני אפס, הא? טינופת שכמותך.
וואלק אני חוטף ת'אטרף אם אני לא מוצא את הכפתור של הרדיו, אני
עושה עכשיו פרסה וחוזר לסוכנות ואומר להם שיחזירו הכסף, אם הם
ככה עושים צחוק מהלקוחות שלהם. אתמול היה פה כפתור לרדיו והיום
הוא נעלם. מה השעה? כוס אמק, את החדשות כבר פיספסתי. שמונה
רמקולים, סראונד, דיסקים, עמאייתים, הכל הבטיחו. יופי שליסוע
עכשיו על האוטו זה כמו לפתוח בתולה, אבל אני אתחרפן בלי לשמוע
משהו בפקקים. ושההוא מאחורה יזהר, הוא נראה לי נדבק יותר מדי,
כדאי לו שיתפוס מרחק אם הוא לא רוצה שאני אעצור פה וייצא אליו,
זה אוטו חדש אינעל דינאק. בדוד אני אטפל אחר כך, המניאק הקטן
הזה, מי נתן לו את הפה המטונף להגיד עליי שאני אפס?. טוב,
נסיון אחרון לפני שאני דופק פה סיבוב על האי תנועה וחוזר
לב.מ.וו ומחזיר ת'אוטו.
או, סוף סוף רדיו . מה שוב פיגוע?!
מי זה מתקשר עכשיו?.
אהה, דוד נשמה. טוב, שהתקשרת. מה שלום אמא, הכל בסדר?





8:41 - מכונית מצד ימין - פולקסווגן חיפושית מודל 74 צבע
ירוק מתקלף


תגביר, תגביר, היה פיגוע.
איפה פיגוע? אמרו איפה?
אם היית סותם ומגביר ונותן לשמוע אולי הייתי יודעת.
אולי בגלל זה יש כאלה פקקים, כנראה שסגרו את הרחובות עכשיו,
בטח מפנים את הגופה של המחבל ומקלפים עם שפכטל את שאר החתיכות
של האנשים.
יא מגעיל! יא מטומטם! מי אמר שהיו הרוגים? אולי יש רק פצועים?
אולי רק המחבל נהרג? אבל אתה לא סותם ולא נותן לשמוע, גם ככה
הקליטה פה חרא. אני רוצה לשמוע מה קרה!
מה קרה? מה יכול כבר לקרות? עוד חמאסניק מזיין עכשיו שבעים
בתולות בגן עדן ואצלנו זיינו את החיים של עוד כמה משפחות. חיים
שלא יחזרו יותר להיות מה שהיו. ועשי טובה נשמה, תעבירי לי
סיגריה.
אויש, אתה כזה דפוק. ממש קל להיות ציני עכשיו כשזה לא נוגע
אלייך, אבל אם זה היה מישהו שאתה מכיר היית מדבר אחרת לגמרי.
גיבור גדול. הנה, קח.
מה הצביעות הזו פתאום? כל יום יש פיגוע, זה חדש? זה מזיז
למישהו? היום בלילה יחסלו עוד מחבל בשטחים ומחר יתקעו כדור
בעוד מתנחל, זה כבר בקושי תופס כותרות. אנחנו חיים במדינה
מטורפת, מדינה שכל יום שלא הורגים מישהו לאנשים זה נראה מוזר.
שאם נהרגים פחות מחמישה אנשים אז לא מגיבים כי זה לא פיגוע
המוני, זה סתם עוד אירוע חמור.
וזה בדיוק מה שעושה את זה לכזה גרוע, אנחנו נהיינו אדישים
למצב, כבר לא איכפת לנו מכלום. כל אחד תחוב עמוק בחור שלו ולא
איכפת לו מכלום. לא מהמצב, לא ממה שקורה מסביב. נהיינו מדינה
אפאתית, אחת שמאכלת את עצמה לאט לאט למוות מחוסר אכפתיות.
עזבי, אני רק רוצה להגיע כבר לים. חיכיתי הרבה זמן לחופש הזה
שיתחיל.
בטח יהיו מלא מהשכבה.
את חושבת?
כן, החבר'ה של שייקה אמרו שיבואו לגלוש ומיקי בטח יביא את
החברות שלו.
לא בא לי לראות אותם בכלל, לא מספיק סבלנו אותם כל השנה?
כן, גם אני לא משתגעת עליהם, בטח שלא על החברים של שייקה
שהתחילו לתפוס תחת מאז שהוציאו רשיון.
אז מה אמרו, יש הרוגים?
לא יודעת, לא הצלחתי לשמוע, הקליטה פה ממש גרועה. אולי אני
אתקשר לאמא שלי ואשאל אותה?
נראה לי שעוד מוקדם מדי, היא בטח עדיין ישנה, אפילו עוד לא
תשע, למה להדאיג אותה עכשיו סתם?
היא בכל מקרה תתעורר עוד מעט ותפתח טלוויזיה, אז מה זה כבר
משנה?
ואולי זה עוד אחד שירו בו בשטחים?
אז לא היו קוטעים את התוכניות ככה באמצע ומודיעים על פיגוע.
את רואה שאני צודק!
אני לא חוזרת לזה שוב, תגביר כבר. נו, אוף איתך.
לא בא לי על הסיגריה, רוצה?
לא.
אני רק מקווה שבדבוש לא יהיה מפוצץ אנשים.
דבוש??? אני חשבתי שאנחנו נוסעים לחוף הצוק.





8:44 - מכונית אחת מלפנים - מאזדה לאנטיס מודל  2001 צבע כסף
מטאלי


איזה גועל נפש. איפה הילדים האלה קיבלו חינוך כזה שהם זורקים
לי סיגריות על האוטו?
חולירות!
כל המדינה המזדיינת הזו. רק אתמול רדפו אחריך, שילמו משכורות
עתק, נתנו הטבות, תנאים. הגעת לראיון עבודה ויכולת להתמקח על
צבע הריפודים באוטו וגם לקבל את מה שרצית. קרעו אותך בשעות,
בטח קרעו. הייתי תופר לילות לבנים וישן לפעמים כל כך מעט
שאפילו באימון יחידה בגולני היו רצים ישר לקבול. כן, ריפדו את
הכיסא שישבת עליו לפעמים גם שש-עשרה שעות ביום מול המחשב
ואפילו יותר אם היה צריך. הקפיטריה הייתה בת זונה. היה לי
פרנץ' ונילה בלחיצת כפתור, קפה קולומביאני ביבוא אישי טחון טרי
יחד עם רוגלעך שהיו מגיעים חמים מהמאפיה ממול, משלוחי פיצה
ותלושים חופשי לכל מסעדת גורמה ברדיוס 12 ק"מ מכאן. סיפרו לי
על הכלכלה החדשה, על קרנות הון סיכון, משקיעים מחו"ל וברוקרים
שמשקיעים במניות בחוסר הכרה. חילקו לנו אופציות והבטיחו שנהיה
מליונרים עוד לפני שנגיע לגיל שטסים לירח. הייתי שם למעלה,
חייתי בטופ, כמו מלך. עבדתי כמו עבד נרצע, אבל עם תנאים של
שולטן ברוניי. והנה יום אחד קוראים לכולם שזהו, נגמרה החגיגה.
מסתבר שהכלכלה כבר בכלל לא חדשה, בקרנות כבר לא נשאר כסף,
המשקיעים נשארו בחו"ל יחד עם ההשקעות וברוקרים אפשר למצוא על
הגגות של הבורסה עומדים בתור לקפוץ למטה בזמן שהמניות שמו
שנורקל וצללו עמוק ולא רואים מישהו באופק שיוכל לשלוח להם גלגל
הצלה. אז מי רוצה להיות עכשיו מליונר? שלוש שנים של עבודה ירדו
לטמיון כי יועצת אירגונית מאיזו חברת ייעוץ להתייעלות החליטה
שהמחלקה שלי לא עובדת בתנאים התואמים את צרכי השוק, אז עושים
קיצוצים ורה-אירגון או במלים אחרות - מפטרים אותנו ומשמנים קצת
את המנהלים ומחליקים אותם גם הלאה. מה זאתי מסתכלת? מה היא
רוצה? בטח עכשיו נפרדה מהבעל בנשיקה, איחלה לו יום טוב ושמה את
הילד בגן. בלי דאגות, בלי בעיות, למה שיפטרו אותה? היא לא
נראית כמו אחת שאנשים מפחדים שתלוש המשכורת שלה יפול להם על
הרגל. אולי זה הזמן לצאת לאיזו חופשה ארוכה. להוציא קצת
מהחסכונות ולנסוע לכמה חודשים לתאילנד לנקות את הראש. לראות
אנשים, לשכב על החוף ולאכול שרימפסים שעכשיו שלפו מהים, ללכת
למסיבות שנמשכות עד אור הבוקר ולנסות כמה משפטי פתיחה באנגלית
על תיירות. זה מה שאני צריך - שקט, לעזוב את כל הבלאגן הזה
ולצאת מהמדינה המטורפת הזו לכמה זמן שהכסף יספיק ואולי גם בכלל
לא לחזור. שתיקח אותי איזו שבדית אחת לדנמרק ואני אכין להם
ביום שישי בערב קניידלעך כמו שאמא שלי עושה ועוף בתנור עם
תפוחי אדמה ושמנת. רק תגיד להן שאתה יודע לבשל והן כמו זבובים
נופלות עלייך. אני מוסיף לזה את האופי המחוספס שלנו הישראלים
ויש לי קלף מנצח. רק כאן מסוגלת אחת שמתוסכלת מינית לבוא
ולהגיד לי שאני לא תואם את השוק. פוסטמה. ההיא לא מפסיקה
להסתכל, בטח כבר משעמם לה מהבעל. האמת, נראית טוב, אבל היא בטח
כבר עם ילד וזה סרט שאחד כמוני לא רוצה להיכנס אליו, גם לא
לשלב הפירסומות.
אני רק מקווה שאם אני אגיד למנכ"ל שאני מוותר על הבונוסים של
סוף השנה ישאירו אותי בסוף.





8:50 - מכונית אחת משמאל - פז'ו 205 מודל 92 אדומה

אני דפוקה, באמת דפוקה.
איך הוא מסתכל עליי, אני פשוט נמסה. איזה עיניים יש לו, פשוט
הורסות. אז למה אני לא עושה שום דבר? כמה פעמים יוצא לי לראות
מישהו שנראה כזה טוב, יש לו רכב חברה, בטח מלא כסף ומשכיל. מה,
הוא לא רואה איך אני מסתכלת עליו?! הוא צריך להיות עיוור בשביל
לא להבין. תפתח חלון ותשאל שאלה, לא משנה איזו, אני מבטיחה
להמשיך את זה משם. יו, כבר עוד מעט תשע ואני לא במשרד, אני לא
מבינה איך אסתר או יובל לא התקשרו עדיין, אולי גם הם תקועים
בפקקים כמוני, אולי קרה להם משהו בפיגוע? היה לי פה את הטלפון
של אסתר ואיכשהו הוא נעלם לי. יכול להיות ששמתי את זה בתיק?
למה אני חייבת להיתקע תמיד בפקקים המחורבנים האלה? הייתי צריכה
להגיע כמו בנאדם בזמן היום. זה לא יום לצאת מאוחר מהבית, פשוט
לא היום. אויש, הוא פשוט חתיך הורס. הוא נראה קצת עצוב,
מהורהר. מותק, אחרי שבוע איתי לא תוכל למחוק את החיוך מהפנים
גם לא עם טיפקס. אני מבטיחה שאני אעשה לך רק טוב, אתה עוד לא
מכיר אותי. רק תפתח חלון מתוק ותראה שאתה בידיים טובות. הוא
בטח גם חושב עכשיו מה בחורה בגילי עושה לבד, איך זה שלא מצאתי
גבר עד היום? לא מאשימה אותך מתוק, אני גם חושבת שמשהו דפוק
בי, אני רק לא יודעת עוד מה, אבל נראה לי שפה נוכל קצת לעזור
אחד לשני. נוציא אחד את השני מהבדידות, שיהיה קצת טעם טוב
לחיים האפורים שלנו. שיט, אני לא מוצאת את הטלפון של אסתר, מה
אם קרה לה משהו?
אולי אני אשים בינתיים קצת ליפסטיק.
למה לעזאזל לא זזים???!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אל תקלל משה.
מה אמר לנו
אבינו עליו
השלום: מי
שמוציא קללה
מפיו אינעל אבי
אבי אביו"

(הגשש החיוור)


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/01 5:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שב לול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה