דנה פי / מתי הכל קרה |
ולא שמתי לב
אנשים באו והלכו
חלק מהזכרונות שמחתי שיש לי
אבל שכחתי להזכר או לזכור
חלק התעקשנו לשמר
כי היה זה המכנה המשותף
הכמעט יחיד שיכלנו להפיק יחד
אפילו השיער התקצר
סגנון הלבוש הדיבור
המחשבה,
שהפכה מחולמנית דכאונית
לחולמנית סתמית
ההזיות שאולי ויתממשו יום אחד
נתלו על פסגה
שעבורה אאלץ הפעם
להחלץ מגדרותיי
ולחדול
להסתפק ברעידות האדמה הקטנות שלי
שלאחריהן אני מדלגת הלוך ושוב
בין הסדקים הסמוים
והגלוים
שבחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|