"ביי, נדבר", נשיקה על הלחי.
הדבר האחרון שאני רוצה זה ללכת.
אחריו אני הכי פחות רוצה לדבר...
הבטן מתחילה לכאוב.
האף קצת "מצונן".
הפה יבש.
אני מרגיש כמו שבר במפרקת.
כל הגוף כואב מרגשות.
ואז, דמעה יחידה על הלחי נוזלת...
"הכל בסדר?" נשאלת השאלה.
ואני כמעט נשבר מאהבה. לא יודע בעצמי.
"כן, אלו רק העדשות"...
באהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.