|
ישבתי לתומי ואכלתי פלפל
והחלטתי לכתוב שיר הלל לישראל
מדינתנו חוגגת חמישים ושש
וכל העם עושה על האש
לרחובות יוצאים המוני אנשים
מרססים זה על זה, ומכים בפטישים
ולסיום נאחל מזל טוב למדינה
מכולנו פה במכונית הקטנה |
|
|
החיים הם כמו
טרמפולינה - פעם
אתה למעלה, פעם
אתה למטה, וכל
הזמן יש
"בווווווווווווווווווווווווווווווווווווינג"
מעצבן ברקע.
אחד ברגע של
פילוסופיה.
בוינג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.