מתכופף, נוגע באדמה
כה רכה היא, שקטה ונעימה
מסתכל לשמיים, למעלה לעננים
כה טהורים הם, יפים וצחורים
הולך בשדה, קוטף פרחים סגולים
רגלי משתכשכות בדשא הנעים
רוח קרירה בידרה את שערי
שמש חמימה חיממה את עורי
אך שם על אותה אדמה תחת אותם שמיים
בשדה היפה שבו גרים מלאכים עם כנפיים
מתגוררים שם גם בני האדם
דרך שם הם הורסים את העולם
איך אפשר לחשוב שמקום כזה יוכתם
שבגלל מלחמות ומכונות הדשא מלא בדם
נשק מאיים על שלום האדם
מכונות מאיימות על שלום העולם
עכשיו הולך בשדה האדום וקוטף פרחים שחורים
רגלי משתכשכות בעשבים השוטים
רוח קרירה מאיימת מהפיל אותי
שמש שורפת מאיימת לשבור אותי... |
