|
שוחה לי בים של אשמה
הזרם רק הולך ומתגבר
הדגים מזמן כבר מתים
יש יותר מדי כיוונים
ושבילים שבהם אפשר ללכת
וזה לא פשוט לבחור.
הרגש זורם בגוף כמו שהמחשבות זורמות במוח -
בצורה לא אחידה.
לעיתים נפגשים דרכיהם.
אני יוצאת מהמים ומטפטפת נקודות על החול
טיפ-טיפה אשמה פחות. |
|
|
אין לי שום דבר
להוכיח, והוכחתי
זאת כאן על
הבמה
אלון מזרחי
(אפילו השדר
האיטלקי קרא לי
"דה אירפליין")
בהברקה נוספת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.