ד. שירן / הספסל האחורי שבגן |
חוץ ממני...
תמיד חשוך שם, קריר ושקט
אפילו השמש מפחדת להתקרב.
דווקא לי זה עושה טוב, מרגישה שם לא לבד.
שם מסביב כל ההמולה,
השמש זורחת, מחממת ומאירה.
ואני... לא קשורה.
אתה באת אלי
מכל ההמולה,
מהמקום שהשמש זורחת, מחממת ומאירה.
ואני... לא רגילה.
אל הספסל האחורי שבגן, אף אחד לא מגיע.
חוץ ממני וממך...
כבר לא חשוך שם, קריר ושקט
והשמש כבר לא מפחדת להתקרב.
דווקא זה עושה לי טוב, מרגישה שם לא לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|