דרור הסתיו / מילותיי |
זורמות קופאות בשטף דמי
כה כבד הוא, כה כבד
עייף ודואב חסר מנוח
צועק זועק בדממתו האופיינית.
וכי למה ישאל, התשובות כבר נתונות
הגורל כבר נקבע, ואת הנקבע אין לשנות.
התנועה שקטה, מעגלים קטנים
מים שקטים כטיפות צרופות
ואין עוד כוח בי בטרם החל המסע
בטרם אניע רגליי לעלות
וכבדה בי נשימתי
וגם הנוף אין בו מן השונה
אותה תמונה, אותה תחושה
עוטפת חונקת בקדרותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|