"זה בסדר אני גם מותק וגם חמוד. אני אפילו מסתכל על עצמי במראה
בהערצה", סיים וטרק את הדלת בחוזקה משאיר אותה שם בלעדיו, "בת
זונה", סינן מתוך שפתיו בזמן שירד במהירות במדרגות מהקומה
השלישית, הוא כמעט שמע אותה מהזיכרון צועקת לו שיזהר כאשר זינק
את שלושת המדרגות האחרונות ונחבט עם הראש בתקרה הנמוכה.
לרגע הוא היה מופתע לא מבין מדוע הוא על הרצפה חצי יושב חצי
שוכב, לא סגור איך הגיע לשם, משהו רטוב טפטף לו לכיוון העין
והרגיז אותו, הוא הושיט יד וניסה להוריד את הרטיבות ותוך כדי
כך מבחין כי היד שלו נצבעת באדום, ההבנה קפצה לו לראש במהירות
והוא הרים את הראש כלפי מעלה מביט בתקרה שהיא בכל פעם הזהירה
אותו כמה היא נמוכה.
לא בטוח בעצמו החל לטפס שוב לקומה שלה, ההד של מה שעבר עליהם
רק לפני כמה דקות עוד הורגש היטב בתוכו אולם הדם שזרם בחופשיות
גרם לו לעלות למעלה, זה עדיין עדיף על הליכה ברחוב שני קילומטר
כאשר כל עובר אורח רואה אותך במצב הזה, מה גם שהוא רצה לראות
את זה במראה, הוא לא היה בטוח עד כמה המכה חמורה או שאולי בכלל
מדובר בשריטה, כמות הדם הבהירה לו שזו לא שריטה אבל רק מראה
יכלה לאשר לו את זה.
הדלת החומה שלפניו עמדה שקטה, הוא המתין רגע ארוך לפני שדפק על
הדלת, ואז נקש שתי נקישות, היא כנראה לא הבחינה כי לא הייתה
תגובה, "בטח בחדר", שוב סינן משפתותיו חושב אם לצעוק ואז שומע
את המנעול ניפתח, הוא התכוון כבר לומר אני בסדר ברגע שתיפתח את
הדלת אולם להפתעתו גבר במכנס קצר פתח את הדלת.
מופתע הוא הביט בגבר שהביט בו לא בטוח מה הוא עושה בדירה של
רונית.
הגבר המבוגר ניראה לו זז מעט הצידה כאילו נותן לו להיכנס ואז
שב וחוסם את הדלת "כן" אומר במבטא רוסי כבד, הדם שעל הראש שלו
המשיך לטפטף בזמן שהוא נסוג צעד לאחור על מנת לבדוק אולי הוא
טעה בדלת אשר אותה הכיר כל כך טוב, משהו בראש שלו כמעט ציפה
לשמוע מהמבוגר שמולו את המשפט "פותחת תיק בקשה", אולם הדם
החזיר אותו למציאות במהירות, "אני צריך מגבת בבקשה, וקרח עם
יש", אמר בקול שקט, אולי שקט מידי חשב כיוון שהגבר לא נראה
שמתכוון לזוז.
הדמות שחסמה את הדלת הביטה בו שוב כאילו רואה אותו בפעם
הראשונה, נעה מאט אחורה חושבת האם להביא מגבת מביטה מעט הצידה
כדי לראות אם משהו נוסף מגיע לכיוון ואז "תמתין", שוב במבטא
רוסי כבד, הולכת אחורה וסוגרת את הדלת אחריה.
הוא כבר הבחין כי טעה בקומה, הדלת שלה הייתה בדיוק קומה אחת
מעל אבל עם הדם והכול הוא לא ממש ספר קומות. הדלת נפתחה שנית
הברנש שמולו הביא מגבת קטנה ועליה גם מה שניראה כמו קרח, "אתה
בסדר?" שאל בזמן שהושיט לו את המגבת.
המבט עם הדם הפריע לו והוא רצה בציניות להחזיר תשובה בסגנון,
"אני בסדר גמור, אני אוהב לדפוק פה ושם את הראש בתקרות", אבל
הדם שעדיין טפטף גם עם המגבת הוציא לו את הרוח מהמפרשים "לא
ממש, חטפתי נראה לי חזק, למטה קפצתי והתקרה." המשיך מביט בבחור
שהמשיך להביט בו ומעט מאחוריו, הוא הסתובב לבחון אולי באמת יש
שם משהו וכאשר הבחין כי אין שם אף אחד הסתובב לכיוון המבוגר
שהביט בו אם המגבת על הראש, הקרח התחיל להשפיע והכאב ראש מהמכה
התעמם, "אני פה לבד, זאת אומרת אם אתה חושב שיש משהו שעומד
לבוא מאחורי או משהו כזה אז," השתתק מבחין כי הברנש שוב מביט
מאחוריו.
"תיכנס", האיש אמר לפתע, "בו בפנים, לא טוב שאתה עומדת בחוץ",
המשיך ופינה את הכניסה.
תום נכנס פנימה מבחין כי רק מנורה אחת דולקת, ניזכר כי עכשיו
די אמצע הלילה מופתע לרגע שהאיש הזה באמת הכניס אותו פנימה
בשעה שהוא לא היה מכניס אף אחד, לעזאזל הוא לא היה פותח את
הדלת אפילו, אבל הברנש המבוגר הזה שניראה כמו בן 40 אולי יותר
פתח אותה ואפילו הביא לו מגבת עם קרח בלי שהוא ביקש קרח או
שהוא כן ביקש והוא אפילו לא זכר לומר תודה אלא רק חקר אותו למה
הוא מביט כל הזמן מעבר לכתף שלו.
"שב", המבוגר הצביע על כורסה ישנה והלך לכיוון אחד החדרים, הוא
התיישב ממשיך להצמיד בכוח את המגבת לראש מרגיש כי הדם הפסיק
לזלוג כלפי מטה. סיבוב של הראש הראה לו כי החדר כמעט ריק
לחלוטין, האיש כנראה לא היה ממש עשיר כיוון שמה שניראה כמו
סלון החזיק שולחן ישן את הספה שעליה הוא ישב ואיזה עציץ ישן
שניראה חצי מת, אפילו תמונות לא היו על הקיר, על השולחן הייתה
מאפרה ישנה מלאה בבדלי סיגריות ומעבר לזה החדר היה ריק כמעט
לחלוטין, בזמן שהוא סובב את הראש האיש שוב ניכנס לחדר, מתיישב
על כיסא שהוא הביא ממקום אחר בדירה, יושב במרחק נגיעה ממנו
מושיט יד לכיוון המגבת.
כאינסטינקט תום התרחק מעט בזמן שהאיש נעצר מהושטת היד משאיר
אותה באוויר. "תן לראות", אומר שוב במבטא כבד, "אולי צריך רופא
או תופרת מצח", ממשיך ושוב מושיט את היד "אני לא עושה לך כלום
בראש" מסיים ולוקח את המגבת הצמודה לראש.
תום הבחין כי היא אדומה למדי, רואה את האיש בוחן את הראש שלו
במבט ארוך, ואז נאנח, "טוב פה אין בלגן גדולה מידי", הוא מתחיל
לומר, "צריך אתה שם משהו שם נגד איך אומרים את זה", משתתק לרגע
מחפש מילה אומר אותה ברוסית בלי שתום מבין "נו אתה יודע שלא
יהיה שם בלגן גדולה מידי", מסמן עם היד על הראש שלו ומקרב את
היד לראש של עצמו ומרחיק, "תמתין", מתרומם והולך משם עם המגבת
האדומה רטובה.
תום מנסה להושיט יד למקום שבו הוא חש את הפצע מבחין כי הדם כבר
לא נוזל, רוצה לראות מה בדיוק קורה שם כאשר המבוגר חוזר לחדר
אם איזה סמרטוט חדש ובקבוק של וודקה שתום מזהה מייד, ההבנה באה
אליו מייד למה התכוון האיש קודם והוא לוקח ממנו את הסמרטוט
לאחר שהאיש מרטיב אותו במעט וודקה ומצמיד למצח שלו, הצריבה
מורגשת מייד והוא לרגע מתנשם במהירות, האיש שוב הולך מהחדר
בזמן שהוא נירגע מהשרפה שהוא חש במצח. כאשר הכאב עובר הוא מנסה
להתרומם וחש מעט מסוחרר ואז מתיישב שוב מבחין כי האיש חוזר
מחזיק ביד שתי כוסות לא נקיות במיוחד, מניח אותן על השולחן
ומוזג מהבקבוק לשתיהן מנה שווה של וודקה, הריח החזק מגיע לו
לנחיריים והוא מתרחק מעט עם הראש, יודע שהוא מעולם לא אהב
במיוחד אלכוהול, גם כאשר הוא והיא היו יוצאים היא זו שהייתה
שותה והוא נוהג, בקטע הזה הם הסתדרו לא רע חייך לעצמו. האיש
הרים את הכוס שלו וקירב את השניה אל תום, "קודם מנקה בחוץ
עכשיו מנקה בפנים" אמר שוב במבטא כבד, "זה עושה ראש לא כואבת",
חייך לכיוונו, "בוריס יודע, גם בוריס פעם דפק ראש שם בתקרה, זה
וודקה טוב לבפנים ולבחוץ", סיים תוך כדי זה שהוא שותה בלגימה
את שמזג לעצמו ומניח את הכוס על השולחן ממתין לתגובה של תום.
תום היסס לרגע ואז הרים את הכוס שלו מקרב אותה לפה שלו שונא את
הריח אבל רוצה להקפיץ בדיוק כמו המבוגר שיושב מולו, שיעול עמוק
יוצא ממנו ברגע שמשקה ניכנס לו לגרון, המבוגר צוחק בקול ומוזג
לשניהם שוב חצי כוס קצת יותר מפעם קודמת. תום שמנסה לסמן לו כי
אין צורך וגם מה שהוא הכניס כבר קודם בקושי ניכנס לא משנה את
התגובה של האיש שממשיך ומרים את הכוס שלו באוויר, "זה בשביל
אהבות ישנות", אומר ומביט במבט מוזר לכיוון תום ואז מרוקן את
הכוס בלגימה אחת.
תום שוקל שוב מה הוא צריך לעשות כאשר באמצע או אולי כבר סוף של
לילה הוא נמצא פצוע עם אדם שהוא לא מכיר בכלל ואז מרים את הכוס
באוויר מסנן שוב "בת זונה" בקול שקט ושותה את הוודקה בקושי בלי
לפלוט את האש שנכנסת לו לגרון.
האיש שוב צוחק בקול גדול, "אני יודע בת זונה", אומר בתגובה
לסינון של תום, "אני מכיר מילים לא הרבה בעברית אבל מכיר בת
זונה טוב", ממשיך ושוב מוזג לשתי הכוסות שוב מעט יותר ממה שהיה
קודם. "זה כוס בשביל בנות זונות", אומר בקול חזק ושותה את הכוס
בשלוק אחד, "בשביל בנות זונות גדולות", אומר לאחר שמסיים ומניח
בקול את הכוס על שולחן.
חמימות מתחילה להתפשט בתום והוא מוריד את הסמרטוט שהיה רטוב
באלכוהול מהמצח, הכאב שהיה שם כמעט ונעלם, הכוס שמונחת מולו
מלאה בנוזל מחציתה ומעט יותר עומדת על השולחן, האיש מחייך
לכיוונו בזמן שהוא מבחין כי חסרה לו שן אחת בפה מעט בצד שמאל
ורואים את זה רק כאשר האיש מחייך חיוך גדול, היד שלו מושטת
כמעט לבדה לכיוון הכוס שעל השולחן והוא מרוקן אותה הפעם ללא
קושי מרגיש את האש בתוכו ונהנה ממנה, "בשביל בנות זונות", אומר
בקול לכיוון האיש ומחייך אליו בחזרה.
האיש צוחק ומתרומם מהכיסא שלו תוך כדי זה שהוא טופח לו על
הכתף, הוא הולך לכיוון המקום שבכול פעם הלך אליו משאיר את תום
לבד, תום ממלא את הכוס שלו במעט שנישאר בבקבוק שהאיש הביא איתו
ושותה שוב בשביל הבנות זונות ובעיקר בשביל אחת שנמצאת כרגע
כנראה בדיוק קומה אחת מעליו. הבקבוק כמעט נופל לו לאחר שהוא
מרוקן את הטיפות האחרונות לתוך הגרון שלו, הראש שלו מתחיל
להיות מסוחרר כאשר הוא מבחין כי האיש לא חוזר לכיוונו.
הוא מתרומם בקושי מרגיש את העולם מסתובב סביבו, מנסה לעצום
עיניים ופותח אותן במהירות מרגיש את העולם מתרסק כלפי מטה
בשניה וחצי שעיניו סגורות, הרגלים שלו מצייתות לפקודות שלו
בקושי והוא נעזר בקיר כדי להתקדם לכיוון הפתח שאליו הלך האיש
שעזר לו כבר ביותר מדבר אחד.
הוא מופתע לראות את האיש שוכב על הרצפה ליד מקרר ישן ונוחר
בשקט.
הרגליים שלו ניגשות לאיש מנסות לנער אותו מעט כאשר הוא מבחין
כי האיש לא מתכוון להתעורר הוא מושך את עצמו בקושי לכיוון
הכיור, גוש שעומד לו בגרון מתחיל לדחוף את עצמו כלפי מעלה והוא
מקיא את כל מה שרק לפני רגע שתה עם האיש, דמעות יוצאות לו
מהעיניים בזמן שהוא מקיא את הכל והראש שלו מתחיל לראות בבהירות
יותר טובה את מה שהולך מסביב לו.
בעזרת הידיים הוא מצליח לצאת מהדירה מביט במסדרון בקושי זוכר
לסגור את הדלת מאחוריו, עדיין הוא חש גוש בגרון יודע שהוא צריך
להקיא שוב ומתחיל לרדת במדרגות כלפי מטה צעד אחר צעד נעזר
במעקה מרגיש כי הרגליים שלו לא ממש סוחבות אותו.
הפעם הוא מבחין היטב בתקרה הנמוכה שנמצאת אחרי השלוש מדרגות
שמהן הוא קפץ רק זמן קצר קודם, הוא יוצא מהדלת הראשית של
הבניין הישן לכיוון השביל שמוביל לרחוב ואז הוא מבין בה, היא
חוזרת ממקום כל שהוא, בהתחלה הוא לא בטוח שזו היא ואז הוא מזהה
אותה, היא מופתעת לראות אותו ניגשת אליו בזהירות מתחילה לומר,
"תשמע, לא התכוונתי אני..." ואז נעצרת משתתקת מביטה בו
מופתעת.
הוא מנסה לחשוב בבהירות למה היא השתתקה באמצע המשפט  כאשר הוא
ניזכר איך בטח ניראה המצח שלו אחרי המכה שהוא ספג, אז הוא
מתקרב אליה מושיט יד ומפספס אותה תוך כדי זה שהוא כמעט מתמוטט
כלפי מטה עדיין מרגיש את הגוש בגרון רוצה לצאת, "תעזבי את זה",
הוא בקושי מצליח להוציא את המילים.
היא תופסת אותו בזמן שהוא מכשיל את עצמו לכיוונה שלא במכוון,
"אתה ניראה, מריח", היא מתחילה לומר לו, כאשר הוא מוציא את כל
מה שיש בו עליה.
היא אוחזת בו מנסה להתרחק משמיעה איזה קול צעקה מופתע כאשר הוא
בחיוך שיכורים מסנן, "בשביל בנות זונות", ומתנתק ממנה הולך
בקושי לכיוון הרחוב.