[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל כרמי
/
מילואים



כשהגעתי לעמדה עם המגש עם האוכל מושיקו כבר היה משוגע לגמרי.
הוא התחיל ליידות אבנים לתוך קופסא ריקה של אפונה וגזר,או
שהייתה זו קופסא של תירס. אנ'לא זוכר.
"הכל בגלל המניאק הקומבינטור הזה,זאביק" - הוא צעק וירה עוד
אבן לכיוון הקופסא.
גורלה היה זהה לאחיותיה שהיו מפוזרות סביב קופסת הפח הריקה.
נראה היה כאילו הקופסה התפוצצה ומתוכה נשפכו כל האבנים הקטנות
האלה.
הנחתי את מגש הפלסטיק על הכיסא השחור מהעץ והגשתי לו צלחת
כחולה מלאה בחמין וחמוצים.
הוא הודה לי ולקח כמה פרוסות לחם פרוס מתוך השקית הקרועה
שהייתה מונחת גם כן על הכיסא השחור.
על השקית היה רשום תאריך תפוגה של עוד שבוע,בדיוק יום סיום
המילואים שלנו.
הפניתי את תשומת ליבו של מושיקו לזה והוא צחק לרגע והדליק
סיגריה.
כל כך רציתי לבקש ממנו אחת אבל עכשיו,אחרי שהפסקתי כבר כמעט
שנה וחצי לא רציתי להתחיל שוב.
מושיקו שוב צעק ורטן ש"אם המניאק ההוא לא היה מזיין את הקצינת
קישור,אולי היום אחד מאתנו היה יושב בבית עם אישתו והילדים".
רציתי לתקן אותו שלי אין ילדים או אישה אלא טלוויזיה גדולה
וחדשה ומחשב ישן ורועש,אבל ויתרתי.
כל הזמן הבטתי בו מעשן ודמיינתי את עצמי קם באמצע הלילה להשתין
ונתקל בקופסת הסיגריות שלו.
אני מרים אותה,דולה אחת מתוכה ומדליק אותה בעזרת המצת הזהובה
שלו.
עשן נשאף לראותי הרעבות ונפלט באחת מנחיריי היבשים.
צמרמורת ממלאת אותי ומפנה את מקומה לסחרחורת קלילה שעוטפת אותי
ומגינה עלי מהקור העז השורר בחוץ.
זרם חם ועבה של שתן יוצא ממני ומרטיב שטח קטן של אדמה צחיחה.
אדים עולים מהזרם וכמו נעלמים למקום אחר.
אני חוזר לבסיס המגדל ותוהה האם לעלות למעלה עם הסיגריה הזאת
או שאקח כבר את כל הקופסא.
עוד שלוש שעות וחצי של שמירה בלילה על המגדל יעברו עלי עד
שמושיקו יתעורר.
הוא בטח לא ייזכר בקופסא שלו ויפתח אחת חדשה ואני אצליח להעביר
מהר יותר את השמירה עם הסיגריות מאשר בלעדיהן.
ברגע אני חוזר עשר שנים לאחור,לתקופת השירות הסדיר,בו הייתי
מחסל קופסא בשמירה וכותב על פיסות נייר חציי סיפורים קצרים עם
פואנטה מאולצת.
את הסולם אני כבר גומר בלי סיגריה.
גם את הקופסא החזרתי למקומה יחד עם המצת.
רק הרגשת הריקנות הזו,יחד עם ריח העשן נשארים בי עד לסוף
השמירה.
הקומבינטור חוזר ביום ראשון להחליף אותי ונשאר לשמור עוד ארבעה
ימים עם מושיקו.
אני מרחם עליו נורא בעודי צועד אל מחוץ לבסיס,ביד אחת התרמיל
הירוק שלי וביד השניה האין סיגריה.
אני עוד מספיק לשמוע את מושיקו צועק "איפה הסיגריות שלי?" לפני
שאני נרדם ברכב שנתן לי טרמפ.
ליד ההגה יושב בחור ערבי שהבטיח להעיר אותי לפני צומת גהה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האור בתחת שלי
לא נכבה כבר
שבועיים.
זה סימן שאדון
האופל מתקרב.


-שפרירית


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/7/01 1:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל כרמי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה