המראה מסתכלת עליי, היא מתחננת שאני אפסיק,
אני לא מבינה מה אני עושה, מה כל כך מפריע לה, לאותה השתקפות?!

היא שלי, אבל במראה היא אני האמיתית, המראה לא יכולה לשקר,
היא מראה רגשות, לי לפחות.
אני שונאת להיסתכל במראה,
שונאת לדעת את מה שאני מרגישה!
רוצה לשבור אותה, אבל מי צריך עוד 7 שנים של מזל רע?!
לא שאני מאמינה, אבל אין ברירה...
אני לא אותה אחת, אני שונה מזאת במראה,
אני שמחה, באמת שאני שמחה,
אני אוהבת את עצמי, באמת שאני אוהבת את עצמי,
טוב לי, באמת שטוב לי...

אני זזה מהמראה, לא יכולה להמשיך לעצמי לשקר...
רק מול המראה אני יכולה להרגיש שווה, לשכנע את עצמי שאני
שונה...
לדמיין שאני רואה דמות אחרת, דמות שאת החיים שלה אוהבת...