הוא ליטף שיערה ונשק לראשה
לחיו האדימה לאט מבושה
לפתע הרגיש איך אליו התקרבה
חש חיבוק אימתני ומלא אהבה

היא חיבקה אותו חזק והכל נעלם
נוצרת בלב את הזמן לעולם
ליבה הנבול שוב חזר לפרפר
הכאב העמום לשניה התגבר

מחוזק מאותו החיבוק ומופתע
רכן הוא אליה נישק את שפתה
פרפרים בבטנו מרעידים את לבו
מעולם לא חשב שתרצה היא אותו

בעיניו מביטה בליבה תדהמה
נשיקה עוד צורבת שפה אדומה
לא ידעה היא שכך אפשרי לאהוב
אוחזת חזק רק שלא יעזוב

כך ישבו בחיבוק עיניהם עצומות
שניהם המומים מעוצמת רגשות
הלילה חולף ומגיע היום
הלהט נשאר אך נמוג החלום.