|
נגיעות קטנות בתוך ראשי
מקרבות אותך אליי
הייתי חולמת איך נהיה יחד
בתוך היערות
מתגלגלים בלי לחשוב
רצים לעבר אורות מסנוורים
צביעות חשוכת מרפא
מקיפה אותי בהילה ירוקה
והפחד לווידוי הולך ומחמיר
עד לחרדת השיכרון
צעדים קטנים נוקטים עמדה
הופכים לתהום מאיימת
התנכרות מן המחר משלימה את היום
תבנית של שגרה,
בונה
אשלייה גשמית
|
|
|
האהבה היא כמו
פסל זכוכית, יפה
מאוד אבל גם
שביר מאוד....
לא יודעת מה קרה
לי, זה נראה
כאילו רק זרקו
אותי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.