|
נגיעות קטנות בתוך ראשי
מקרבות אותך אליי
הייתי חולמת איך נהיה יחד
בתוך היערות
מתגלגלים בלי לחשוב
רצים לעבר אורות מסנוורים
צביעות חשוכת מרפא
מקיפה אותי בהילה ירוקה
והפחד לווידוי הולך ומחמיר
עד לחרדת השיכרון
צעדים קטנים נוקטים עמדה
הופכים לתהום מאיימת
התנכרות מן המחר משלימה את היום
תבנית של שגרה,
בונה
אשלייה גשמית
|
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.