תסתכלי על עצמך בראי,
היא אומרת לי,
מה את רואה? שואלת
אישה. אני עונה.
היא ניגשת לידי
מחזיקה בידי
ואומרת, ואני?
אישה. עניתי.
אישה.
ומה רע?
מה נורא? שאלתי.
שתי נשים. היא עונה.
גבר ואישה? זו האידיליה?
ההרגשה,
זה העיקר. לא המין.
גם לא הסוג.
אך, ערכים וגישה, היא אומרת לי,
אישה.
לאהוב ולכבד,
זוהי גישה,
ולא אם זה גבר, או אם זו אישה.
זו איננה בושה,
ואני מרגישה.
אז האם אינני אישה?
למה בשקט?
למה בסוד?
אינני יכולה להרגיש עוד?
הנך יכולה,
אך לא לעוד שמלה.
היא אומרת, וחושבת שזה טוב בשבילה.
אך אני יודעת
שגם היא רוצה,
גם היא מרגישה
אך פשוט לחוצה.
את מפחדת. אני אומרת לה.
את מהססת,
את מחפשת.
אך נראה לי שמצאת.
רק עוד מבט.
הניחי את ידך. היא מניחה.
אני לידך. עולה חיוכה.
עכשיו את מרגישה?
אישה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.