[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שישי  22.55 27.06.03
קמתי, הלכתי, ישנתי, צחצחתי, אכלתי, הלכתי, נסעתי, רשמתי...

ובכן, באמת קמתי. לא בצחוק. הלכתי לבריכה באמת. באמת הלכתי.
אפילו שחיתי. באמת. שחיתי. חצי שעה כמו תמיד.

הגעתי הביתה בשבע. שבע בבוקר. באמת. אכלתי, שתיתי קראתי...
באמת שתיתי ואכלתי כריך. זה כזה כיף לאכול. וכל כך חרה שגומרים
לאכול. מה זה להיות שבעה? מי מדבר על שובע בכלל? אוכלים כי זה
כיף. בכלל לא כי הגוף צריך דלק. פשוט מה יש יותר טוב מאוכל.
מרגישים את הטעם, בלוטות הרוק מפרישות את הפרשתן, השיניים
עושות מלאכתן, ובגרון מתקיימת חגיגה.
החגיגה מתחילה בשפתיים עם פתיחתן, החיך חוגג גם הוא. בעצם הכל
מתמקד בחזית הפה. ברגע הבליעה נגמרת החגיגה.
וכך צריך להתחיל מהתחלה.
ואסור.
כי... וכי... וכי... ו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמעתי שיש
סלוגנים ששוהים
שם באופן לא
חוקי









עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/04 15:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנינה בר-יוסף

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה