מיכל וילני / תזכור |
כמו שתי וערב
מוצבים להם
קברים של חיילים
על הר גבוה
מאחורי גדר עם שלט המצביע -> בית עלמין!
מונח חבר, אח ובן למנוחת עולמים
געגועים מונחים על המצבה עם נרות ופרחים
בכי ועצב עוטפים את הסובבים
צפירה ארוכה בת שתי דקות
גורמת לזכרונות לעלות
מציפות את העיניים בלחות
דמעה זולגת על חיוך, שתודה שהיית קיים
כי בלעדייך לא הייתי בחיים
תמיד תלווה אותי בזכרונות, בחלומות
ובמחשבות עד יום מותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|