תותי שדה / קונטור הילודה |
לאחר שפנייך, חיוורים ולבביים בקו מתארם,
השתרטטו בחשיכה בין שערותייך, הקלועות מרבדים מרבדים אל הכר.
רק פנייך בלובנם, ילדה-כמעט-אישה,
עיניים צלליות אופל,
שפתיים פרי מותש,
ושמיכת הפיקה המשובצת נאחזת אנושות סביב צווארך.
אינך עוד חסרת אונים.
בעצמך. את מטפלת בעצמך.
ישנה לבד את חולייך הזמני,
בחדר הסמוך ידובר בעוללים חדשים
שלא ייוולדו בקרוב.
ההשראה:
http://aupaysdelodie.canalblog.com/images/t-KlimtSeaSerpentsIVdetailbyGustavKlimt1.jpg
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4d/GustavKlimt024.jpg/634px-GustavKlimt024.jpg
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|