כשגשם ראשון ירד
ישטוף את עיני העיר היבשה
יסיט מבטן ערפילי עד אופק
מפיח רקב בעלי דרדרים
מתיר קשריהם של חדי הקוצים
מצמיח עצים מנקה בשפשוף טיפותיו
ספסל נדנדה ואישה אחת
מאוד בודדה
אבוא לשכב איתך
בביתך

סתור תריסים
קרוב מדי לסיפי השכנים
פרוץ ורטוב וסחוט כענב לכדי יין
מנוקב מצבורי אור נורות חדרים
החודר ועובר אלי דרכך
ומבעד עורך
משתאה לקראתי כי אלבש
שמלה שחורה של סתיו

כשנשכב
צליל ניפוצן
על אבני מדרכה
אצל פיסת דשא
אל בדל קיר
נזילתן במרזב
נפילתן לארץ
היספגן באדמה
הצמאה
יישמע
בראשי כבר עכשיו