נכון, השמש כאן איתנו: ביום ואף בלילה.

אי שם זורחת שמש, תביטו בה ותרגישו את חומה.
את המילים שיש לה לומר לכם שימעו ואל תשכחו שהיא צועדת אחריכם
גם אם אינכם מודעים לכך.
לעיתים איננו יכולים לראות אותה ובאותו רגע אנו חשים שהיא
מסתירה את פניה.
לא מאפשרת לנו לראות את יופייה, את המסר שאנו מצפים לקבל
ממנה.
האור נכבה ואיתו כל חלומותינו.
אבל למה? למה זה קורה?
את התשובה לשאלה הזו - את/ה יודע/ת, מה אני טועה?
הרי היו מקרים שבהם השמש לא זרחה אליך, נכון?

אני הייתי רוצה שהשמש תחייך אלי ואני יהיה מודעת לחיוכה. אבל
לפעמים אני צועדת בדרכי ואף בצעדים קטנים נכשלת.
אני לא תמיד מסוגלת להשלים עם אותה מציאות ובאותם מקרים אין
בידיי את אורה של השמש.

אני יודעת שכולם, ממש כולם רוצים באורה של השמש.
לא כולם מקבלים אותו.
זה בלתי אפשרי לראות את השמש מחייכת אלינו בכל רגע.
אבל תמיד אפשר להכפיל את כמויות הופעתה מולנו ואת זאת אני
מאחלת לכולכם.
ראו בשמש אור, חיים שמחה וחום לנצח, לנצח נצחים.