טקסים
כל רסיסי העצמ(א)ות
עליהם אני דורכת
בדרכי בלי לראות
וגם
בלי לעצום עיניים
או להסב ראשי
או להסיט גלגלי עיניי אל
מעלה
בהפגנתיות של
אמהות
ש
מסובבות ראש ילדיהן
כנגד קבצן קטוע רגל
וכל עוולות החיים

תכף תכף ערב שלם ש
יוקדש למפלי אש
ופטישי אוויר
וריחות של חגיגה גורפת
או גוויות של מדינה
בגיל העמידה
שעושים לי סחרחורת
או אולי זה ריבוי השוטרים
שמסתכלים על יהודית שרה
ולא על מפגעים פוטנצילים

ובתי שפוערת עיניה אל
שמיים אפופי עשן
שמזדקקים להם בגנדרנות
בזהב ואדום וירוק
ושערה שמלא צמר גפן מתוק
והאדמה שרועדת תחתינו
בין רעש אחד למשנהו
ועם ישראל חי