|
טקסים
כל רסיסי העצמ(א)ות
עליהם אני דורכת
בדרכי בלי לראות
וגם
בלי לעצום עיניים
או להסב ראשי
או להסיט גלגלי עיניי אל
מעלה
בהפגנתיות של
אמהות
ש
מסובבות ראש ילדיהן
כנגד קבצן קטוע רגל
וכל עוולות החיים
תכף תכף ערב שלם ש
יוקדש למפלי אש
ופטישי אוויר
וריחות של חגיגה גורפת
או גוויות של מדינה
בגיל העמידה
שעושים לי סחרחורת
או אולי זה ריבוי השוטרים
שמסתכלים על יהודית שרה
ולא על מפגעים פוטנצילים
ובתי שפוערת עיניה אל
שמיים אפופי עשן
שמזדקקים להם בגנדרנות
בזהב ואדום וירוק
ושערה שמלא צמר גפן מתוק
והאדמה שרועדת תחתינו
בין רעש אחד למשנהו
ועם ישראל חי |
|
|
אלוהים, (הכוונה
להוא שמאשר את
הסלוגנים) אני
יודעת שיש לך
המון דברים
לעשות, מיליארדי
תפילות ותחינות
(יאמי!) להקשיב
ואלפי סלוגנים
לאשר. אבל אנא
ממך אלוהים,
תאשר לי את
הסלוגן הקטן
שלי. מה אכפת
לך? תצא גבר.
תצא גדול. אתה
כבר כזה... אבל
בח'יית...
אחת שהתייאשה
אחרי ששמרה על
כבודה ולא ליקקה
למאשר
הסלוגנים.
נגמר לה הכבוד.
עכשיו היא נשארה
עם לשון מלאה
בשיערות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.