New Stage - Go To Main Page

שלומי אלפרוביץ
/
רמזים מטרימים

הוא מדד את צעדיו במדיוק. שני צעדים ימינה, חמישה צעדים קדימה,
שלושה צעדים שמאלה... ולבסוף אחרי שישה צעדים ימינה הוא הגיע
למחוז חפצו.
הוא נעמד מול דלת עץ ענקית, מעוטרת ויקרה, ומוחו חשב ללא הרף
על כל הדברים הנוראיים שיתכן ומסתתרים מאחוריה.
הוא דמיין במוחו הרבה דם. דם בכל מקום. אומנם זה יקל עליו את
פענוח התעלומה, אבל אפילו אחרי כל השנים בתפקיד, עדיין היה קשה
לו להתמודד עם כל המראות הנוראיים האלו.

לאט לאט הוא החל לפתוח את הדלת, אשר השמיעה קול חריקה צורם.
הוא נכנס לחדר אשר כמעט זהר מרוב אור.
נברשת ענקית שהשתרעה מהתקרהת הפיצה אור שהספיק להאיר את כל
החדר, אשר התגלה לו כענקי במיוחד.
היה זה מן חדר נשפים בסגנון עתיק על כל המשתמע מכך.
לשמחתו לא היה במקום שום סימן לדם, או כל מראה קשה אחר. הכל
נראה כשורה במבט ראשון.
הוא החל מסתובב בחדר, סוקר את הקירות, ואת המראות הענקיות על
גביהן, מסתכל על גימורי העץ בקירות,ריצפת הפרקט הבהירה ועל
שולחן הקוקטלים הערוך שעדיין לא פונה מהמאכלים שהונחו עליו
לכבוד הנשף שאירע מוקדם יותר.

הכל נראה כשורה, והוא החל לחזור על עקבותיו, לפני שראה ברגע
האחרון משהו שמשך את תשומת ליבו. היו אלו כתמים אדומים קטנים
בשולי מפת שולחן הקוקטלים שהוא הניח שהם כתמי יין, אך ככל שהוא
התקרב, נהיה לו ברור יותר ויותר כי לא מדובר במשקה אלכוהולי,
אלא בדם.
הוא הרים את המפה, ומתחתיה התגלה לו מפתח צינורות, שקצהו עם
סימני דם. הוא שם כפפות כדי לדאוג שטביעות אצבעותיו לא יעברו
למפתח השוודי, ומשך אותו החוצה.
הוא לקח דוגמה מטביעות האצבעות שהיו על המפתח, והשווה אותה
לדגימה שנלקחה מהחשוד הראשי. התאמה מלאה. הוא שם לב לדלת שהוא
לא שם לב לקיומה לפני כן, ממש סמוך לשולחן. הדלת נראיתה כחלק
מהקיר, ובקושי היה ניתן להבחין בה. הוא ראה את טיפות הדם
מובילות את הדלת, והוא יצא בעקבותיהן מהחדר והחל לעקוב אחריהן,
שוב מודד את צעדיו. שלושה צעדים קדימה... ארבעה צעדים שמאלה
וכן הלאה וכן הלאה...

הטיפות הובילו אותו לחדר שהוא לא ידע את תכולתו. הפעם הוא לא
התעכב בפתיחת הדלת.
חושך מוחלט שרר בחדר, והוא נכנס פנימה, והחל לגשש באפילה לאחר
מתג.
הוא עכשיו הרגיש כמו אדיוט לאחר שהוא שכח את הפנס בחממה. הוא
התלבט אם להמשיך לחפש מתג אור בחדר, או לחזור לחממה דרך קיצור
הדרך הסודי שמצא, אבל בטרם הספיק לסיים את לבטיו, מצא הוא את
המתג הנחשק, אשר האיר את החדר שהתגלה כחדר סנוקר.
בחדר הדי חשוך שרר בלגן גדול, ובמרכזו היה שולחן סנוקר ענקי
ששלולית דם ספוג בבד הלבד הירוק של השלוחן. הוא ראה עקבות של
דם שהובילו ליציאה מהחדר לכיוון חדר המטבח, שם התגלתה בסופו של
דבר הגופה.
עכשיו כל הפרטים סוף סוף התחברו לו, והכל היה ברור כשמש.

היה זה סא"ל חרדלי, עם מפתח צינורות בחדר ביליארד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/5/04 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלומי אלפרוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה