--- פתוח 24 שעות ---         סיפור בזמן אמת



                             פרולוג

24.11.03
06:26

תל אביב התעוררה לבוקר אפור במיוחד, אמרו שיהיה יותר קר היום.
זה מדהים איך בכמה דקות ,השקט של הלילה מתחלף
ברעש של היום של העיר ללא הפסקה הזאת.
שמתי לב שאף פעם לא קולטים כמה רעש יש פה , עד שאין קצת שקט.
כנראה שהעורך המוסיקלי של התחנה הצפויה ברדיו שכח כמה דיסקים
מהלילה על השולחן , כי עוד פעם שמו את אותו שיר...
באמת לא שמעתי אותו כבר יותר מרבע שעה...
                                 

התחלתי לעבוד פה לפני ארבעה חודשים.בקיץ.
עברתי לגור עם הנסיכה שלי בת"א . אני הגעתי מקרית מוצקין.
היא פה כבר יותר משנתיים ,אז היא רגילה לזה.
אני עדיין קצת תמים.
                                 

עכשיו שהתחיל החורף , יש פחות עבודה , אז יש לי קצת זמן  לשבת
ולכתוב.
אובייקטיבי אני . מסתכל מהצד על הצד האחר של עיר גדולה בתקופה
רעה למדינה
שפעם הייתה טובה.
ילד בן 24 . פיצוצולוג.
כל שנייה קורה פה משהו.אין רגע מת .
גם כששקט.
שיכורים, סטלנים ,ינשופים, קלאברים, חילונים ודתיים ,אוטו זבל,
אוטובוס,
"תן לי מרלבורו, יש קולה קרה?"
זה עולם שאין בו ממש.
עוד לא שבע בבוקר, וכבר יש פקקים באיילון.
פשוט הזוי כל המקום הזה.

עוד מעט אני הולך הביתה, לישון עם הנסיכה שלי היפיפייה.
זה הדבר היחיד שמרגש אותי כרגע.
זה היה לילה ארוך ויש לי עוד יום ארוך לפני.
                               

                       
                              פרק 1

16.12.03
03:26

היום נהייתי חולה. שוב.
כל שנה אני חולה פעם בתחילת החורף ופעם בסופו.
השנה זו כבר פעם שלישית (!)
וזה רק אמצע דצמבר.
יש משהו מוזר בזה. הנסיכה שלי מפטמת אותי בירקות כל היום
(ויטמינים),
ואני חולה כמו איזה מניאק. השנה השפעת חזקה מתמיד.
אני אתחיל ללכת עם צעיף.
                           

"ברגעים שטוב לי, אני לא יכול לכתוב"
זה די נכון הקטע הזה. כשטוב, אין זמן לכתוב .
האמת, שחבר שלי  יודה, כותב רק שטוב לו.
הוא כותב שירים בהרכב האגדי סטינגה"
(בלונדיניות לא מטומטמות, זאת רק סטינגה...)

סטינגה הייתה להקה מפורסמת בקרב אנשי הקריות.
משם אני, ומשם גם יודה.
הופעות  מעריצות, אחלה מוסיקה וכל זה מתרחש רק בראש שלנו...
של יודה ושלי.
חוץ מהמוסיקה שבאמת אחלה, וחוץ מהופעה אחת ב- zoo-b , לא קרה
שום דבר מרגש להרכב המהולל.
יודה מתקשר אליי כל יום ואומר לי שהוא חלם שאנחנו מופיעים
בוומבלי, אחרי ש מטאליקה ופרל ג'ם חיממו אותנו...
כל יום אותו חלום.
אני מקנא בו ביודה.
לא יודע איך עם כל הגנג'ה הזאת נשארו לו מספיק תאי מוח
כדי לחלום כל יום. אני אומר שינחת כבר, אבל הוא שומר על
הגחלת.
עכשיו אני אעשה  לי עוד תה.
הגרון הורג אותי!
                         

אני פוגש פה פה כל מיני סוגי אנשים כל הזמן.
בפיצוציה רואים הכל.
כל סוג וכל מין.
ישראלים עם מיוחד.אין כזה בכל העולם .רק פה .
לפעמים נדמה לי שרק אני רואה את זה .
אין כבוד לאדם, לרכוש, אין תרבות דיבור ( "תביא לי טיים!")
נהגים מופרעים כאלה לא ראיתי בשום מקום.
כלומר, כן ראיתי, אבל מופרעים עם שכל,
לא כמו כאן בארץ, (80 קמ"ש ברחוב חד סטרי שמשני צדדיו רכבים
חונים
וילדים חוצים)
טוב שאני לא נשמע כמו תשדיר של המועצה לבטיחות בדרכים ,
אבל בחייאת... 600 הרוגים בשנה?!
טוב, סטיתי לאללה. זה פשוט מעצבן אותי.
                       

העבודה כאן לא ממש תורמת לבריאות שלי. כל כך הרבה סיגריות, שזה
מדהים.
לפעמים משעמם, אז מה עדיף?
לשבת בלי לעשות כלום ולהראות דביל? או לשבת בלי לעשות כלום
ולעשן?
ברור שלעשן...
לפחות אני עושה משהו...
הבעיה מתחילה כשמצטברים הרבה רגעים משעממים כאלו...
פתאום מתחילים להצטבר גם הרבה בדלי סיגריות במאפרה..
עסק בעייתי , הריאות שלי כבר מזמן לא מדברות איתי..
                     

תמיד רציתי שתהיה לי נסיכה.
לא שאני איזה אביר, אבל תמיד הייתה לי את המשאלה הזו.
להתעורר בבוקר ולראות לידי נסיכה.
ולא סתם נסיכה. נסיכה אמיתית.
                   

אז יום אחד אני יושב לי בחדר שלי אצל ההורים,
גיטלר בדיוק בשירותים והטלפון שלו מצלצל.
השיחה המזוהה אומרת: "ליאב מתקשר אליך".
אני צועק לו: " אח שלי, ליאב מתקשר אלי !"
וחושב איזה שם מוזר זה לבחור - ליאב .
הוא צועק לי בחזרה: "תענה גבר, זו ידידה שלי מהטיול,
אני כבר בא!"
גיטלר היה בהודו, תאילנד ולאוס וגם בניו-זילנד ב-8 חודשים.
המסלול הישיר אחרי היציאה אל האזרחות.
"הופה הופה, רגע אחד, לגיטלר יש  י ד י ד ה.
ישר עניתי.
נפל לי האסימון. ליאב - בחורה.
"שלום"
"שלום, גיטלר שם ?"
... "הוא בדיוק מחרבן..."
(לא יודע למה אמרתי את זה...)
"וואלה..."

ופתאום אנחנו מדברים איזה חצי שעה,
גיטלר כבר חזר מהישיבה הדחופה, יושב לידי ,
מעשן ומחכה, מעשן ומחכה...
"מה נסגר איתך?
תביא כבר ת'טלפון!"
נותן לו את הטלפון.
"גיטלר, למה לא סיפרת לי עליה?!"
"עזובות'ך, היא בכלל גרה בת"א ,
"היא הייתה איתי ועם בני איזה חודש בלאוס, וזהו."
"וואלאק, נשמעת מותק של בחורה."
"היא אחלה".
               

27.12.03   09:03   יום שבת

זה אולי יישמע חצוף מצדי, אבל אני חייב חופש.
עכשיו שבת בבוקר בת"א, וסחבק יושב בפיצוציה,
במקום להיות במיטה עם הנסיכה...
אין לי בעיה לקרוע ת'תחת כל השבוע כמו חמור,
(מה שבאמת קורה בפועל...)
אבל שבת בבוקר?!
כל העיר הזאת בהנגאובר עצבני מאתמול בלילה ,
כולם ישנים, ורק אני פה...
טוב, לא נורא.
זה בעצם די נדיר לראות את ת"א ריקה ככה.
אלו השעות המעטות בשבוע שהעיר הזאת
באמת בהפסקה.
ואני בין המעטים שרואה את זה,
אז זו חצי נחמה...
           

המשך יבוא בקרוב.