ושילבת את ידך בידי
אצבעות רזות מטופפות בנעימות
ונשקת ברוך על אפי
לא ברור לי למה בדיוק שם
ורוח חמה הגיעה מן הים
והעיפה תלתלייך
כמו גלים
ועיניי מצמצו
מנסות להתנער
מן המלח שצרב אותן לפתע
צווחה רחוקה של עורב בודד
ואחריו משק כנפיים
ופצפוץ הקצף נשמע על החוף
והחול זכר
אני ידעתי
כל נגיעה, כל תחושה וליטוף
של אותו הקצף
המבקר אותו לשניות חטופות
ומשאיר אותו נזקק מאחור
והכרתי כל כך את אותה התחושה
להיות נזקק לאהוב
כאויר לנשימה
והוא מאידך, זקוק למרחב
והולך הוא ושב
כמו עלה במשב
ואני רק מתפללת שיבוא כבר האביב
והשלכת תובס על ידי כדור של אש
וזה כל אשר לעולם אבקש
שתגיע כבר אליי
תעגון בחוף מבטחי
ולעולם יותר לא תלך.