|
מתעוררת מבין סדינים לבנים
עם פרחים ורדרדים
שמצוירים עליהם כאילו כדי
ליצור תחושה של
רכות זולה
אני הולכת לעבר החלון הגדול
שמצידה הימני של המיטה
ואתה נשאר שם ישן
קול נשימותייך
הוא המקצב של חיי
ומולי עולה לה
שמש מנומנמת
וקרני אושר מגששות על גופי
העירום הוא יותר
מסתם חלק
הוא עיקר נחלתי
אני כבר יודעת
שעוד רגע תתעורר
ותצבוט בישבני
תמיד אהבת להשתעשע
במערומי
אבל עכשיו אתה ישן
ואני מסתכלת
על העצים הפורחים בחצר
עץ זית בפינה שמבטיח שלום
וערבה ארוכת שרוכים מבטיחה
שתאסוף תמיד את הדמעות
ומאחורי נדנדה ישנה וחורקת
נטוע בקצה עץ עתיק
וזקן-מולדת
זהו העץ המבטיח לי פחד
בכל יום, בכל דקה מחיינו יחד
שכן, אני קוראת לו
בשמו המאיים
עץ הדעת
ואני חיה את חיי בהרגשה
של זמן שאול
עד הרגע בו תקטוף מתוכו
פרי שחציו כבר אכול
ותבין גם אתה
שהעירום הוא לא מתנת האל לי
אלא רק עוד אשליה
ממש עלה של תאנה
שמסתיר מתחתיו
רכות זולה שכבר עייפה. |
|
|
כל מה שאני מבקש
זה הזדמנות
להוכיח שכסף לא
משנה את האדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.