|
אין אלו חיים גם לא תיאטרון
צעדים גנובים מתהלכים במסדרון
נפגשים בביב השופכין הכוכבי
מציצים מבעד לעלוקות מתגרדים ארוכות
לא רוקדים סילונים
בחצות עצמות מכשפים מתנגנים כשביל
סטרא אחרא מטביע חותמו
אין זה הנפש גם לא עניין של חשק
הבזקי חשמל מואר בדמיונות
לוקחים מגבוה וכורעים ברך
ללקק את הפסולת
שנראית חשובה וחושבת |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.