|
מהבית ממול יוצאים צבעים חיים
זרעים גדלים פעמונים מצטלצלים
כל הלילה תינוקות ישנים מוגנים
וכשאנו מנסים לחיות מחדש
באות שנים מבוזבזות משהו חלף ולא יחזור.
יחסים עדינים כמו ימים סמיכים
דהרו על פנינו משתדלים לא לגהור
נערותנערים שבריריים הנעימו זממנו
ובחוץ החיות התאספו מול דלתנו.
מהחלון בוקע אור חזק מסמא שכנים
שכבר רגילים לשפע גונים
אני שוכח לרגע שמולי רק בית
והם יודעים לאמלל ולהוליך את כולם
מהופנטים למות אחרי דברים
קטנים שנראים גדולים
אין דבר זז בביתי איה חיי
שם זורחים ופה נכווים
שום זכר לאנשים חיים והחיים איפה החיים
הרהיטים והספרים והקירות הם הנוגה
הפנימי ולא דברים יפים שעפים
כמו שקיוויתי, לשגר את עצמי לכל כיוון.
|
|
|
מכירים את הקטע
ההוא, שבו אתם
עובדים על מישהו
ושוכחים לספר לו
בסוף שהכל היה
סתם בדיחה? לפני
5000 שנה אחד
עבד על חבר שלו
שיש למעלה אחד
בשם אלוהים, ולך
תדע, יצא מזה
ספר...
אחד שלא
קונה את
הסיפורים של
הקופירייטר של
אלוהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.