ניגשתי אליה בהפסקה הגדולה. ישבנו בקפיטריה (גם לי וגם לה היה
סנדוויץ' מהבית, פשוט בקפיטריה יושבים כל המקובלים. הקולים..
האינים.. ואיך אנחנו לא נהיה שם?.) ודיברנו. כיתה י"ב..
מרגישים כבר גדולים. כבר עברנו את הקטע של הסקס, עכשיו אנחנו
בקטע של לנסות תנוחות. יש כבר רשיון. יש כבר זימונים לטיס.
מי, אבל מי יכול עלינו??

"תקשיבי", אמרתי לה, "אני חושב שכל הקטע של המשחקים כבר
מאחורינו. אנחנו כבר חודש ביחד, ונמאס לי לעשות את החישובים
האלה של הדקות שחלפו מאז השיחה האחרונה שלנו - כדי שאני לא
איראה להוט מדי אחריך, ולנסות תמיד להגיד את הדברים הנכונים,
ותמיד להיות מושלם לידך. די! אני רוצה להיות כבר מאה אחוז
אמיתי איתך. חודש, רבאק!!!"

היא אמרה לי שהיא נורא שמחה שסוף סוף אמרתי לה את זה, שהיא
חיכתה שאני אגיד לה את זה, שזה מראה שאני רציני כלפיה, ושתיכף
היא רצה לספר לכל החברות שלה על השלב החדש הזה בינינו (את זה
היא לא אמרה, את זה ראיתי על העיניים שלה.)

הצלצול לסוף ההפסקה הגיע. התנשקנו (בטח שצרפתית, אבל עם הלשון
ככה בחוץ, שכולם יראו כמה אנחנו גדולים (ומגניבים)).

ההפסקה השניה היתה בדיוק אחרי שיעור הספורט. לפני שרצתי להתקלח
אחרי עוד משחק כדורסל משובח (אני השחקן מספר אחד בבית הספר. מה
ציפיתם? אני מלך! הכי חתיך, הכי חכם. החברה שלי היא חלומו
הרטוב של כל תיכוניסט בעיר. אין מה לעשות, אני מושלם), ראיתי
אותה מנופפת לי ביד (איזה אלגנטיות. פלא שאנחנו הזוג הכי מוכר
בבית הספר?) ורצתי אליה, מותח את השרירים הארוכים שלי, מבליט
את האתלטיות הפורצת ממני, מחכה לנשיקה טובה כזאת, שתיגע לי
בדיוק איפה שאני צריך (לא, לא בלב יא תמימים. אמרתי בדיוק איפה
שאני צריך. באגו!.), אבל אז היא מעקמת את החוטם
הסולד-בדיוק-במידה-שצריך שלה, ואומרת לי "אויש מתוק (אם היא לא
קוראת לי ממוש או קוקי זה כבר סימן רע), אתה נורא מסריח! איך
אני שמחה שאני יכולה להגיד לך את זה כבר, ולא לעשות את עצמי.
תתקלח, ורק אז תתחיל לחשוב על לקבל ממני נשיקה".

מי מסריח? אני??? אני מסריח? מה זה השטויות האלה? כשאני אהיה
גדול יאספו את הזיעה שלי, יבקבקו אותה בבקבוק מעוצב היטב
וימכרו תמורת כסף טוב לכל אותם ההמונים שצריכים להשתמש בכל
התכשירים האלה כדי שבחורות יוכלו בכלל לחשוב על להתקרב אליהם.

אני מסריח??? עוד מעט היא תגיד שיש ריח רע מהשירותים אחרי שאני
מחרבן. שכשאני תוקע גרעפס זה נשמע מגעיל.

אבל אל תגידו שאני אטום או משהו כזה. היא אמרה שאני מסריח, אז
משהו בטוח לא מריח כאן טוב (תראו איזה משחק מילים. אמרתי לכם
שאני מושלם.). הפנמתי מה שהיא אמרה, הסקתי את המסקנות שלי,
הפקתי לקחים.

ואז זרקתי אותה.