אינך חשה בקיומי, מעולם לא חשת.
מרגישה אני כרואה אך בילתי נראית.
תמיד יש לך את המבט הזה בעיניים, מבט של גאווה.
מאז שאני זוכרת את עצמי קינאתי בך, קינאתי לך.
כל כך רציתי להיות "מושלמת" כמוך, ללכת עם הגב זקוף ועם המבט
החזק הזה שלך.
זה לא פייר שיש אנשים שנותנים להם הכל ואנשים שאין להם כלום -
כמוני.
החיוך שלך שכובש כל אדם - למה לי אין כזה?! למה כשאני מחייכת
אנשים מתרחקים או צוחקים על שיני העקומות?!
למה השיער שלי כל כך מגעיל - כמו קש, והשיער שלך כל כך ארוך
וחלק ונעים?!
איך זה שלך יש כל כך הרבה חברים ולי בקושי חברה אחת יש?
ולמה בלימודים את מצליחה ואני לא?
למה אני צריכה לחיות שהרגשה שאני האחרונה ואת תמיד הראשונה?!

בעצם...
כל זה נכון היה עד אתמול,
הגלגל הסתובב...
היום בפעם הראשונה בחיי אני מרגישה ברת מזל -
בפעם הראשונה יש לי משהו שלך כבר אין,

אני בחיים...