האוטובוס הישן, מאלו שמקצה חברת "אגד" רק למקומות בהם היא
בטוחה לחלוטין מפני תחרות של  מוניות, רכבת או קואופרטיב
מקומי, עצר בחריקת בלמים ליד התחנה באזור המסחרי הישן של
אשדוד.
מהאוטובוס ירד איש צנום, בידו נשא תיק עור מרופט, על מצחו כובע
צמר חום כהה, משופע מעט לכוון ימין. האיש היה לא מגולח, משקפיו
עבות הזגוגית הקטינו מאוד את עיניו ושיוו להם מראה עכברי.
האיש נבלע בשער מפעל הפלדה, השעה הייתה שש בערב.
בשעה שש ושתי דקות כבר נמזג התה מהתרמוס, על השולחן, בצד מכשיר
הטלפון והאיתורית, נפרס דף משבצות של תלמיד כיתה גימל, וכוסה
בנוסחאות מתמטיות כתובות בכתב מוטה ולידן הערות באלף-בית
קירילי.
באותו זמן עצמו שעה תשע בבוקר שעון סאן פרנסיסקו, בפקולטה
למתימטיקה על שם יוז, באוניברסיטת ברקלי, הזינו דוקטורנטים את
המחשב במספרים ראשוניים בני 17 ו-18 ספרות, קיללו את הצורך
המטופש בריטואל הזה. בסוף הגולם הזה עוד ימצא משהו היה אומר
ג'ון לביל, או אם תרצו להפך.
באותו זמן נסגר סניף הבנק הראשי של "קרדיט סוויס" בציריך.
לחשבון מספר 6377373 נוספו באותו יום שש מאות ושבע פרנקים
שוויצריים.
באותו יום, ניסו בכל מקום על פני כדור הארץ עשרות מתמטיקאים,
סטודנטים למתמטיקה, דוקטורים לפיסיקה ותלמידי שמיניות להוכיח
או להפריך את השערת פרמה.

פרמה היה גאון רב תחומי, איש המאה השבע עשרה. למרות שלא היה
מתמטיקאי במקצועו, עסק הרבה במתמטיקה בתחום הידוע היום כ"תורת
המספרים" ובתחום זה הגיע להישגים שאיש לא הגיע לפניו. אחרי
שמת, מצאו במחברת שלו את השערת פרמה, לפיה לא קיימים בנמצא
שלושה מספרים אשר רבוע אחד מהם הוא סכום ריבועי השניים
הנותרים, או בניסוח עוד פחות ברור מהקודם, שלא ניתן להכליל
למרחב את משפט פיתגורס.
במחברת גם הוסבר למה שיער פרמה את אשר שיער, אך לרוע המזל
דווקא עמוד הסברים זה נאכל על ידי עש חובב מחברות פשתה ישנות,
בטרם הצליחו המתמטיקאים של המאה התשע-עשרה לשים את ידיהם על
כתב היד.
השערתו של פרמה, ובעיקר הסיכויים הקלושים להפריך אותה על ידי
מציאת שלושה מספרים וחזקה שמקיימים An= Bn+Cn, או
הסיכויים להוכיח אותה בצורה שאף אחד מעשרות אלפי המוחות
הקודחים לא חשב עליה בעבר, היו נשארים נחלתם של קומץ דוקטורים
למתמטיקה תיאורטית, אלמלא החליט איל הון צרפתי, שנודע בחובב
נשים ויין אך לא כחובב מספרים, להפקיד שני מליון פרנקים
שוויצריים לטובת הראשון שיוכיח או שיפריך את ההשערה הזו.
שני מליון אלו שכבו בבנק השוויצרי בבטחה, כשהם מעלים ריבית
ושומן כבר ארבע מאות ושבע שנים ועוד חודשיים, ומגיעים לסכום
החביב של 74 מיליון פרנק, בזמן שביל וג'ון הלעיטו את המחשב
האימתני של האוניברסיטה שלהם בבסיסי מספרים ראשוניים, מהם אולי
אפשר יהיה למצוא שלושה מספרים שמקיימים את השוויון בחזקה
השמינית, בשעה שכל סטודנט שנה אלף למדעים ראה לעצמו חובה לשרבט
כמה שורות סתומות, אולי תחילתה של הוכחה על דף נייר, ובשעה
שדימיטרי פוזירובסקי, שאותו היו מכנים לפעמים חבריו בכינוי
"פוזה", התקרב מאוד לסיום עבודתו.
ברוסיה היה דימיטרי גאון במידה שהספיקה לו להתבלט בכל מסגרת
חינוכית שהיה בה, עד שהגיע למכון למתמטיקה שימושית בפולי
טכניקום במוסקבה, שם, כשמסביבו מיטב המוחות שהוציא המשטר
הקומוניסטי, דעך לדרגת בינוניות פסיבית, ושרד את שלושים וארבע
שנות הוראת המתמטיקה לפרחי הטייס של הצבא האדום, רק בזכות אשתו
שאהב ומענקי המחקר שאהב לא פחות. כשאשתו נדחפה ביום שני אחד על
ידי שיכור מקומי אל מתחת לפסי החשמלית, וכשמענקי המחקר הנדיבים
שלו קוצצו לרבע על ידי המשטר הפוסט קומוניסטי, לקח דימיטרי כמה
מחברות, שניים או שלושה ספרים והמון אמביציה וכך הגיע לדירת
השיכון ברובע דלת באשדוד. דימיטרי עבד על ההוכחה מרגע שהגיע
לארץ, את העבודה בשמירה על מפעל לפרופילי פלסטיק באזור התעשייה
הישן של אשדוד לקח על עצמו, רק אחרי שהתברר מעל לכל ספק שמשרד
הקליטה לא יממן את הדירה ששכר ברובע דלת לעוד חצי שנה.
כשסיים דימיטרי את עבודתו, שש מחברות 40 דף בסך הכל, פנה
לשלושת חבריו הטובים מהרובע באשדוד, אותם הכיר עוד מימי
האקדמיה ברוסיה.
לאחר שעברו ויחד ולחוד על ההוכחה וראו כי טוב, הם הסכימו לעזור
לדימיטרי לממן מודעה קטנה בעמוד האחרון של "וסטי" ושל ידיעות
אחרונות.
במודעה הם הודיעו לכל  מאן דבעי שהוכיחו את השערת פרמה.
המודעה לא גרמה להיסטריה בשוק המניות, אבל היא צדה את עינם של
כמה עשרות מביני דבר.
מכיוון שדימיטרי שלח את עבודתו גם למכון המתמטי בפריס, שהיה
היחיד שהיה מוסמך לקבוע את תקפות ההוכחה, ומכיוון שהיה בטוח
בעצמו, כי כל חבריו שהעריך ועליהם סמך עברו על ההוכחה ולא מצאו
בה פגם, לא נותר לו אלא לחגוג עם חבריו וכמה כוסות וודקה את
המיליונים המתקרבים, ולסרב בנימוס ובתוקף לכל החיזורים מצד
דוקטורים למתמטיקה מכל האוניברסיטאות.
כעבור שלושה חושדים קיבל דימיטירי מכתב רשום מצרפת, בסניף
הדואר חיכה לו מכתב הערכה שמשבח את עבודתו המצוינת, שהשתרעה על
4 מחברות משובצות של תלמיד כיתה גימל, מודה לו על מאמציו,
ומעיר לו על טעות לוגית פעוטה בעמוד החמישי של המחברת
הראשונה.
חודשיים לאחר הדחייה המוצדקת, זכו בפרס 23 דוקטורים למתמטיקה
מאוניברסיטת שיקגו, 74 מליון פרנק הם סכום נאה גם כשהוא מחולק
בעשרים ושלוש.
לצורך הזכיה הם העסיקו מחשבי על וסטודנטים מכל הפקולטה.
ודימיטרי? הוא הבין בצער את טעותו ונרשם לקורס תכנות.