האם יוכל לשאת
את הנושאת אותו לקבר.
וכך צעד ביתר-שאת,
כיוון עצמו אל משכנה.
ובין עצים גלוחים מסתיו
ראשו הלם, שכלו חשב;
הרי זונה היא, נפקנית קטנה
אפרוץ את שער חצרה,
אוביל עצמי אל-פנים ביתה, ארצח את משרתה.
בצעקות חימה, גורר רגליו במסדרון
בדרך אל חדרה, מכין אותה אל האימה
מודיע לכלבה על סיומה. קרב הוא
עם כל רעש של גרירה.
בגוש פחם שרטט דרכו אל המדרון
קוים שחורים, עבים, על יצירות אתמול.
ואז ליבו, שדרך כלל, אומר הוא הן
להכרעת ראשו
ואז ליבו, חזר לפעום
פה-בם, פה-בם
ובין מהלומה להתכווצות.
ראה הוא שוב את דמות הלנה היפה,
שכח הפכפכות ליבה
ובדמעות החל צועק
הלנה יפתי, עדיף מותי
וכה דקה הייתה צעקתו
עד כי נעור הוא משנתו, מתוך קולו שלו
ולא עצים ולא הלנה, אין שערים ומסדרון
אין משרתים וחדרים גבוהים
ישנה בדידות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.