מוקדש לאחת שעזבה
פזמון:
עינייך החומות מבעירות בי אש
עינייך החומות מה עוד אבקש
זה הלב שמסרב, ושוב הפעימות
והמבט שתקוע בעינייך החומות
כהרים חומים לוהטים במידבר
כמו דיו בצבע חום שנשפך על דף נייר
כמו חוף הים עליו רגליים קטנות
כך, כמו הטבע אלו עינייך החומות
מול פנסים דולקים בחושך הנורא
ולא יודע אם אשמע ממך עוד בשורה
בלילות קרים ורוחות חזקות
מול אלוהים מתפלל לעינייך החומות
פזמון:
עינייך החומות מבעירות...
פוסע לי בין מרחבי הזמן
והכאב שרוצה ללכת אך לא יודע לאן
נשבר כמו הגלים ובגופי צמרמורות
עצבות אותי עוטפת אל מול עינייך החומות |