|
מקהלת שבעה טורים ארוכים
מאחור מרחב להכיל חללים
משתרך מצידם ונכנס לצללים
מחפש מפלט מחוב קדמונים
לך אחריו ושא בגאון
דברי תשבחות הספד ויגון
מתעוות לצורה שתתאים להמון
חובת הדיוט לרבו תשלם היום
פרצופים הרבה פנים מוכרות
נושאים עיניהם לבם ציפיות
טוהר הדמות וסחי המציאות
מאבק אדירים בין רצון למהות
לך והגש להם הזיה מעוקרת
רסיסים של זיוף שחורים כאדרת
עוטפים את קולך פוצעים דמותך הצועדת
דמעות לא למת
דמעות אשליה מתנפצת |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.